פרק 17: מעמד האישה בחברה הערבית

פרק 16: איך אומרים טבעוני בערבית?פרק 18: חגים

בפרק הזה למדנו כמה ביטויים וקראנו דיאלוג שעסקו בנושא מעמד האישה בחברה הערבית.

פתגמים

אלֻאם מַדרַסֶה אִזַא אַעְדַדְתַהַ אַעְדַדְתַ שַעְבַּן טַיבּ (א)לְאַעְראק.

=האם היא בית ספר. אם הכנת/עודדת אותה, הכנת עם טוב מבחינה גזעית/שורשית.

וַרַא כֻּל רַגֻ’ל עַט’ים אִמְרַאַה.

=מאחורי כל גבר עצום (מוצלח) יש אישה.

דיאלוג

נ: יַא אִסמאעיל, שוּף כּיף בִּ(א)לְמֻגְ’תַמַע (א)לְעַרַבּי פי כְּת’יר שַרַף וּאִחְתִראים לִלְמַרַה וַלִלְאִם, כֻּל (א)לְמֻגְ’תַמַע מֻאַסִס עַלֵיהִן. בִּדוּן (א)לְאִם וַ(א)לְמַרַה פִיש מֻג’תַמַע, זַי מא בִּחְכּוּ “אלְמַרַה נֻצִ (א)לְמֻג’תַמַע”.

א: צַחיח, אלְחַק מַעֶכּ, בַּס כּיף (א)לְמֻג’תַמע (א)לְעַרַבּי בּשוּפ (א)לְבַּנאת אִלְלִי מא תְגַ’וַזוּ? יַעְני בּדי אַפהַם אִזא בּשוּפוּ (א)לְבּנאת בּס כַּגֻ’ז מִן (א)לְעֵילֶה אַו כּמאן כַּאַפְראד מַעַ חֻקוּק בִּדוּן עַלַקה לִדַוְרהִן כַּאֻמַהאת.

נ: יא אסמאעיל, וֵינ אִנתֶ עאיֶש, פי תַקַדֻם וּמִש בַּס בִּ(א)לְמֻג’תַמַע (א)לְיַהוּדי. אלְיום הַאדא כְּת’יר טַבּיעי, כְּת’יר בּנאת מא סארִלְהִן יִתְג’וַזוּ, וּעאישינ חַיאה כּתיר מְליחַה וּעאדִיֶה.

א: שוּ יעני, עאישינ פי בּית לַחאלהִן?

נ: מש כֻּלהן, עַשאן פי בּנאת בִּצַ’לוּ פי בּית (א)לְעֵילֶה.

א: אַהה, “מש כֻּלהן” יעני פי בּנאת בִּעישוּ לחאלהִן?

נ: טַבּעאן, בּנאת יַלְלי בִּשְתִעְ’לוּ פי מכּאן בּעיד ען בֵּית (א)לְעֵילֶה, מֻמכִּן יִסַכּנוּ הֻנאכּ. מַתַ’לַן, פי כּת’יר בּנאת מִן א(ל)שַמאל יַללי בִּשתִעְ’לוּ פי א(ל)נַקַבּ וּסאכּנאת לַחאלהִן פי מכּאן בּעיד עַן (א)לעילה, וּמכּאן שְווי עַ’ריבּ.

א: אַהה, אוקי, אנתִ חַכּיתי “אלְיום האדא כּתיר טבּיעי”, שוּ יעני? קַבּל מא כּאן טבּיעי?

נ: אַכּיד, קַבֶּל, טבְּעאן בַּחְכּי עַנ פַתְרַה מא כּאנ כּתיר בּנאת עַרַבּיאת יִשתִע’לוּ, אַוְ מִתְעַלמאת, כּאן מֻשְכּלֶה כְּבירֶה לִבּנאת מא תְג’וַזוּ.

א: טיבּ לֵיש מֻשְכֶּלֶה?

נ: עשאן אַול אלאַהִל כּת’יר כּאנוּ יחקְלַקוּ עלא בּנתהן יללי פי (א)לבּית, ראח בּתכּוּנ לַחאלהא, בּס (א)לְיום (א)לבּנאת בִּטְלַעוּ אַכּת’ר, בִּתְעַלַמוּ ודבּשתִע’לוּ, יעני מֻמכִּן יִעַמלוּ חיאה מֻסְתַקִלה.

א: חִלו, יעני (א)ליום פי תַפַהֻם לִלְמַוְצ’וּע.

נ: אכּיד, אלמַוצ’וּע כּת’יר עאדי.

א: עַנְג’ד כּתיר עאדי?

נ: מאשי, אלחַק מַעַכ, מש כּתיר עאדי בּס כּמאן מש מֻשכּלה כּבירה, יעני מש זַי מא כּאן קַבּל 50 סַנֶה. יעני (א)ליום לִלְמרה פי אכּתר חֻרִיֶה, וּאכּתר אִסְתִקלאל וּאכּתר חֻקוּק מן קַבֶּל. בּס לַאזֶם יְכּוּן מכּאן אכּבּר לִלְמַרַה פי (א)לְמֻג’תַמַע.

תרגום הדיאלוג

ראה איך בחברה הערבית יש הרבה כבוד לאישה ולאם. כל החברה מושתתת עליהן. בלי אם ואישה אין חברה. כמו שאומרים, האישה היא חצי החברה.

נכון, את צודקת, אבל איך החברה הערבית רואה נשים שלא התחתנו? כלומר, אני רוצה להבין האם רואים את הבנות רק כחלק ממשפחה או גם כפרטים עם זכויות בלי קשר לתפקידן כאמהות.

איפה אתה חי? יש התקדמות ולא רק בחברה היהודית. היום זה דבר טבעי. יש הרבה בנות שלא התחתנו וחיות חיים טובים ורגילים.

מה זאת אומרת? הן גרות לבד בבית?

לא כולן. כי יש בנות שנשארות בבית המשפחה.

“לא כולן”, כלומר יש בנות שגרות לבד?

כמובן. בנות שעובדות במקום רחוק מבית המשפחה, יכול להיות שהן יגורו שם. למשל, יש הרבה בנות מהצפון שעובדות בנגב וגרות לבדן במקום רחוק מהמשפחה ואפילו זר (מקום זר ולא מוכר).

אוקי, את אמרת שהיום זה מאד טבעי. מה זאת אומרת? לפני כן זה לא היה טבעי?

לפני, אני כמובן מדברת על תקופה שבה לא הרבה בנות ערביות עבדו או למדו, הייתה בעיה גדולה אם לא התחתנו.

אוקי, למה בעיה?

קודם כול בגלל שהמשפחה דאגה לבנות בבית שיהיו לבדן, אבל היום הבנות יוצאות יותר, לומדות ועובדות, כלומר הן יכולות לחיות חיים עצמאיים.

יופי, כלומר היום יש הבנה לעניין.

כמובן, העניין רגיל לגמרי (מקובל).

באמת? זה מאד מקובל?

אוקי, אתה צודק. זה לא מאד מקובל אבל גם לא בעיה גדולה. כלומר, לא כמו שהיה לפני 50 שנה. כלומר, היום לאישה יש יותר חופש ויותר עצמאות ויותר זכויות מהעבר. אבל, צריך להיות מקום גדול יותר לאישה בחברה.

לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.