fbpx

פרק 41: אלְחַלקה אִלְלי מַא כֻּנא בִּדנא נְסַויהא. הפרק שלא רצינו לעשות

פרק 40: מִתְגַ’וְזֶה לאִם (א)לְפַחם – נשואה לאום אלפחםפרק 42: פַכַּרִת אִנו אלְבּוליס יחִבְּסוכּ. חשבתי שהמטרה תעצור אותך


לימודי ערבית

נ. יא איסמאעיל כּתיר וַקת מַכּאנלַנא חלקה ג’דידה בּפודקאסטנא. טבּען אלמֻסתמעין בִּדהן יִסמעו וין כֻּננא ושו צאר.

אישמעאל, הרבה זמן לא היה לנו פרק חדש בפודקאסט שלנו. המאזינים בוודאי רוצים לדעת איפה היינו ומה קרה. 

א. אה טבּען… כּאנת אַעְיאד יהודיה ובּעדין אלחרבּ, יעני צעבּ…

כן כמובן…. היו חגים יהודיים ואחר כך המלחמה, כלומר קשה…

נ. אה אה כּתיר צעבּ, אעיאד יהודיה… וחרבּ פי ע’זה… טבּען… בּס כּאן לאזם נְקול אשי ללמֻסתמעין. בּחבּונא ובּחִבּו אלְפודקאסט וּסמעת מַתלן מן אחד אלמֻסתמעין אנו כּתיר אִשתקלנא. 

כן כן מאד קשה, חגים יהודיים ומלחמה בעזה… כמובן… אבל היינו צריכים להגיד משהו למאזינים. הם אוהבים אותנו ואוהבים את הפודקאסט ושמעתי למשל מאחד המאזינים שהוא מאד התגעגע אלינו. 

א. אַללה יִח’ליהי, דַאיְמן בּנִנִבְּסט למא נִסמע אנו אלמֻסתמעין בּחבּו יסמעו אלפודקאסט. טבּען, אלחַק מעכּ. כּאן לאזם נְקול אשי, או נכּתבּ אשי עשאן מא יפכּרו אנו צאר אשי עַאטִל. 

 

שאלוהים יברך אותו. תמיד כיף לשמוע שהמאזינים אוהבים לשמוע את הפודקאסט. כמובן שאת צודקת. היינו צריכים להגיד משהו או לכתוב משהו כדי שלא יחשבו שקרה משהו רע. 

נ. וֵין אנת עאיש יא זלמה. טבּען צאר אשי סַיְאִ. אלמַג’זרה פי עִ’לאף ע’זה בּ7/10, חַטְף אלמַדַנִיין ואלחרבּ אלמסתמרה.

איפה אתה חי גבר? כמובן שקרה משהו רע. הטבח בעוטף עזה ב-7/10, חטיפת האזרחים והמלחמה המתמשכת. 

א. טבּען. אחנא עאישין אליום פי פתרה כּתיר צעבּה. קצדי כּאן אנו אנא ואנתי שַח’ציאן בּח’יר אלחַמד ללה. 

כמובן. אנחנו חיים היום בתקופה מאד קשה. התכוונתי שאני ואת בסדר באופן אישי השבח לאל. 

נ. בּח’יר ומש בּח’יר. פיש ואחד אליום ענג’ד בּח’יר. האי מש חיאה טבּיעיה, ומש עאדיה. 

 

בסדר ולא בסדר. אין היום מישהו שהוא באמת בסדר. אלה לא חיים טבעיים, נורמאליים.   

א. טבּען לא. בּמותו כּל יום גְ’נוד ומַדניין, יהוד וערבּ. אנתי כּערבּיה פלסטיניה איסראאיליה, אכּיד מש הַוַיִן מן נאחיִת אלעַלאקאת מע אליהוד בּהאי אלפתרה ומן נאחיה תאניה אנו תשופי עלא שאשת אלטלפיזיון כּל יום אלכּארִת’ה אלאנסאניה פי ע’זה. 

 

כמובן שלא. כל יום מתים חיילים ואזרחים, יהודים וערבים. את כערבייה פלסטינית ישראלית, בטח לא קל מצד אחד היחסים עם יהודים בתקופה הזאת ומצד שני שאת רואה על מסך הטלוויזיה כל יום את האסון האנושי בעזה. 

נ. טבּען מש הוין. אנתו אליהוד עאדתַן בּתשופו פי אלקַנַואת אלאסראאיליה בּס אלמֻעאנַאה אליהודיה בּינַמא אחנא אלערבּ בּנשוף נַפס א(ל)צֻור יעני בּאלקנואת אלאיסראאיליה וכּמאן אלמֻעַאנַאה אלפלסטיניה טריק אלקַנואת אלערבּיה, זי אלג’זירה.  

 

כמובן שלא קל. אתם היהודים בדרך כלל רואים בערוצים הישראלים רק את הסבל היהודי, בעוד שאנחנו הערבים רואים את אותן התמונות בערוצים הישראלים אבל גם את הסבל הפלסטיני דרך הערוצים הערביים כמו אלג’זירה. 

א. הדא תחדי כּבּיר בּראי, אנו יכּון תעאטף ל(ל)טַרפֵין, יעני תעאטֻף לכּל אלמַדניין אלאַבְּריאא, יהוד וערבּ. 

 

לדעתי זה אתגר גדול, שתהיה אמפתיה לשני הצדדים, כלומר אמפתיה לכל האזרחיים החפים משפע, יהודים וערבים. 

נ. צחיח, ואכּתר מן היכּ, לאזם תִפהם אנו פי כּתיר ערבּ פי אסראאיל אִלְהן אפראד אלאֻסרה או אצְחאבּ פי ע’זה. מא תִנסא אנו נֻצ מן סֻכּאן ע’זה תַקריבּאן הִן לַאגִ’יין מן חרבּ 48′ או אולאדיהן. הדא מן נאחיה, ומן נאחיה תאניה פי יהוד בִּפכּרו אנו אחנא אלערבּ מע אלארהאבּ או בּנִדעם חמאס. עשאן היכּ, כּתיר ערבּ ח’איְפין אליום יְרוחו עלא בֻּלדאן יהודיה. 

 

נכון ויותר מזה, אתה צריך להבין שיש הרבה ערבים בישראל שיש להם בני משפחה או חברים בעזה. אל תשכח, שכמחצית מתושבי עזה הם פליטי מלחמת 1948 או הילדים שלהם. זה מצד אחד ומצד שני יש יהודים שחושבים שאנחנו תומכים בטרור או שאנחנו תומכים בחמאס. לכן הרבה ערבים פוחדים היום ללכת לערים יהודיות. 

א. אה, האי משכּלה כּבּירה. מע אנו פי ערבּ פי אסראיל עַנג’ד בּדעמו חמאס. מש היכּ?

 

כן, זאת בעיה גדולה. למרות שאכן יש בישראל ערבים שתומכים בחמאס. לא כך?

נ. אה פי, בּס מש כּתיר. בּפַכִּר אנו פי דעם לפִכְּרת אלמֻקאומֶה בּשכּל עאם, אלמקאומה צִ’ד אלאִחתלאל מתלן עשאן תכּון לכּל אלפלסטיניין חֻריה כּאמלה וחֻקוק אנסאן והיכּ. בּס אע’לבּיית אלערבּ פי אסראאיל צ’ד אלעֻנף, וצ’ד אלארהאבּ, עשאן בּנִפהם אנו אלאִרהאבּ ואלענף מש חַל חקיקי ומש חל אַחְ’לאקי. 

 

כן, יש, אבל לא הרבה. אני חושבת שיש תמיכה ברעיון ההתנגדות באופן כללי, ההתנגדות לכיבוש למשל, למען חרות מלאה וזכויות אדם לפלסטינים וכו’. אבל רוב הערבים בישראל מתנגדים לאלימות וטרור בגלל שאנחנו מבינים שהטרור והאלימות הם לא פתרון אמיתי ולא פתרון מוסרי. 

א. אכּתר מן היכּ. אלערבּ פי אסראאיל ופי אלצַ’פה אלע’רבּיה ופי ע’זה הן צַ’חִיִת הדא אלענף, מראת מן קִבַּל מסתַוְטינין יהוד או אלג’יש אלאסראילי, ומראת מן קבּל חמאס נפסו, וכּמאן מדניין ערבּ עניפין. יעני, ולא חדא מַעְפי מן אלענף. 

 

יותר מזה. הערבים בישראל ובגדה המערבית ובעזה הם קרבן של האלימות הזאת, לפעמים מכיוון מתנחלים יהודים או הצבא הישראלי ולפעמים מכיוון חמאס עצמו וגם אזרחים ערבים אלימים. כלומר, אף אחד לא חסין מפני האלימות. 

נ. טבּען. בּנהאית אלאמר אלערבּ, יעני אלפלסטינין או ח’לינא נקול אלמדניין אלפלסטיניין הן דאימן צ’חית אלענף או אלארהאבּ אללי יעמלוהא ת’אניין באסמאאהִן. 

 

כמובן. בסופו של דבר, הערבים, כלומר הפלסטינים, או בוא נאמר האזרחים הפלסטינים, הם תמיד הקרבן של אלימות או טרור שאחרים מבצעים בשמם. 

א. אה טבּען. פי כּמאן אַצואת ערבּיה פלסטיניה בַּסמעהא כּתיר בּתקול אנו “אה אחנא בּשכּל עאם צ’ד חמאס ואחנא בשכּל עאם צ’ד אלארהאבּ ואלענף צ’ד אלמדניין ומע היכּ אנבּסטנא אכּם דקיקה למא שפנא אנו אליהוד בּיתעַזַבּו, זי מא בּיתעזבּ א(ל)שעבּ אלפלסטיני טול חיאתו. וימכּן יפהמו אליהוד אנו פיש אמכּאניה נכּמל נִתג’אהל מן חקוקו אלאנסאניה וטלבּאתו א(ל)שַרעִיה לִמֻסאואה ואִסתקלאל וכּראמה והיכּ”. 

 

כן כמובן. יש גם קולות ערבים פלסטינים שאני שומע הרבה שאומרים ש”כן אנחנו באופן כללי נגד חמאס ובאופן כללי נגד טרור ואלימות נגד אזרחים, אבל שמחנו לכמה רגעים כשראינו שהיהודים סובלים, כמו שהעם הפלסטיני סובל לאורך כל חייו ואולי בגלל זה יבינו שאין אפשרות להמשיך להתעלם מזכויותיו האנושיות ודרישותיו הלגיטימיות לשיוויון ועצמאות וכבוד וכו'”. 

נ. אנא כּמאן בּסמע אצואת זי היכּ, בּס בּדי אקול לכּ אנו האי א(ל)טַלבּאת למסאואה וכּראמה והיכּ שרעיה, בּס אלארהאבּ ובּשכּל ח’אצ ארהאבּ צ’ד מדניין מש שרעי. א(ל)שעבּ אלפלסטיני הו מש בּס צַ’חיה, הו כַּמאן לַאעבּ מסתקל מע מַוַארד, ודעם דֻוַלי ומסאוליה. אחנא אלערבּ ואליהוד אללי בּדנא נבּני מע בּעצ’ מג’תמע משתרכּ, כֻּלְמַא פי חרבּ זי האי אלחרבּ צעבּ כּתיר בּא(ל)נסבּה אלנא, וגֻ’הודנא בּתִרג’ע לַוַרא. 

 

אני גם שומעת קולות כאלה, אבל אני רוצה להגיד לך שהדרישות האלה לשיוויון וכבוד וכו לגיטימיות אבל הטרור ובמיוחד טרור נגד אזרחים לא לגיטימי. העם הפלסטיני הוא לא רק קרבן, הוא גם שחקן עצמאי עם משאבים, ותמיכה בינלאומית ואחריות. אנחנו הערבים 

והיהודים שרוצים לבנות ביחד חברה משותפת, כל פעם שיש מלחמה כזאת קשה לנו מאד ומאמצנו נסוגים לאחור. 

א. בּפהמכּ כּתיר. יעני בּהאי אלפתרה אליהוד אללי בּשופו פלסטיניין, בּשופו עדו ובּשופוש אלאנסאניה. וכּמאן פלסטיניין אללי בּשופו יהוד, בּשופו עדו ובּשופוש אלאנסאניה. 

טבּען אחנא כּמג’תמע וא(ל)סיאסיין וא(ל)זֻעַמַא בּא(ל)טרפין מא עַמִלנא אללי לאזם עשאן יכּון סלאם חקיקי ומסתקר. 

 

אני ממש מבין אותך. כלומר בתקופה הזאת, היהודים שרואים פלסטינים, רואים אויב ולא רואים את האנושיות וגם פלסטינים שרואים יהודים רואים אויב ולא רואים את האנושיות. כמובן שאנחנו כחברה והפוליטיקאים והמנהיגים בשני הצדדים לא עשינו מספיק כדי שיהיה שלום אמיתי ויציב. 

נ. והאי אלפֻרצה אמאמנא יא חבּיבּי. אנו נִפהם אַע’לאטנא ונבּני מן האי אללַחט’ה אלבֻּניה א(ל)תַחתיה לִתעאיש ומג’תמע משתרכּ. אנו נטְלבּ מן א(ל)זֻעמא סלאם עשאן נְעיש מע בּעצ’ כּבַּשַר ומש כּחיואנאת. 

 

וזאת ההזדמנות שניצבת לפנינו חברי. שנבין את הטעויות שלנו ונבנה מהרגע הזה את התשתיות לדו קיום וחברה משותפת. שנדרוש מהמנהיגים שלום כדי שנחיה ביחד כבני אדם ולא כחיות. 

א. אנשאללה. 

 

בעזרת השם. 



לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض

פרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למה

פרק 42: פַכַּרִת אִנו אלְבּוליס יחִבְּסוכּ. חשבתי שהמטרה תעצור אותך

פרק 40: מִתְגַ’וְזֶה לאִם (א)לְפַחם – נשואה לאום אלפחם


לימודי ערבית


    *שדות חובה
    צרו קשר עם Lingolearn