fbpx

פרק 38: לֵיש אלְערבּ בִּחכּוש מַעִי עַרַבּי? למה ערבים לא מדברים אתי בערבית?

פרק 37: מִית אַלף שֻכְּר אִלכּו! מאה אלף תודות לכם!פרק 39: מִן זמאן מִש רַח’יצ עִנד אלְעַרַבּ. מזמן לא זול אצל הערבים


לימודי ערבית

 

א. בּאלחלקה אללי פאתַת אסתעמלנא אלמֻצטלח “יא רית”. 

בפרק הקודם השתמשנו בביטוי “יא רית” (הלוואי).  

נ. צחיח. וּהדא מֻצטלח כּתיר חלו. ממכּן נסתעמלו בּמענא “אנשאאללה”, מתלן, “יא רית יכּון סלאם”. וממכּן כּמאן נסתעמלו בּאלמענא “מן פַצ’לכּ” או “לו סמחת”, מתלן: יא רית בַּדַל מא תקול אלמג’תמע אלערבּי, תקול “אלוסט אלערבּי”.

נכון והוא ביטוי מאד יפה. אפשר להשתמש בו במובן של “אם ירצה השם”, למשל, “הלואי שיהיה שלום”. ואפשר גם להשתמש בו במובן של “בבקשה” או “ברשותך”, למשל: הלוואי שבמקום שתגיד “החברה הערבית”, תגיד “המגזר הערבי”. 

א. בּאלעכּס. 

להפך. 

נ. עפון. טבּען. יא רית בּדל מא תקול אלוסט אלערבּי,  תקול אלמג’תמע אלערבּי. 

סליחה. כמובן. הלוואי שבמקום שתגיד “המגזר הערבי”, תגיד “החברה הערבית”. 

א. בּזבּט. יעני ממכּן נסתעמלו כּטלבּ לשח’צ מעין וממכּן נסתעמלו כּאראדֶה או אַמַל ללמסתקבּל בּשכּל עאם. 

בדיוק. כלומר אפשר להשתמש בו כבקשה לאדם מסוים ואפשר להשתמש בו כרצון או תקווה לעתיד באופן כללי. 

נ. אה, צחיח. יעני תֻ’נאאי אלמענא. 

כן, נכון. כלומר דו משמעי. 

א. עפכּרה, אלפנאן תאמִר נַפַאר בִּיעַ’ני “יא רית יא רית יא רית, אכּתבּ לֶכּ קדיש חבּיתֶכּ בּלא ג’דאר לאני עם בּשכּי מן חיט ובּבּני חיט בּיני ובּינכּ…” 

דרך אגב, הזמר תאמר נפאר שר “הלוואי שיכולתי לכתוב לך כמה אני אוהב אותך בלי חומה/מחסום/גדר, כי אני סובל מקיר ואני בונה קיר ביני ובינך…” 

נ. צחיח, כּמאן אום כּלת’ום עַ’נת “יא רית יא רית יא רית עמרי מא חבּית..”

 יאללה יא זלמה, פיש וקת ללכּלאם אלפאצ’י. ממכּן נתקדם ללחלקה אלג’דידה?

נכון, גם אום כולתום שרה “הלוואי שבחיי לא אהבתי”. 

יאללה, גבר, אין זמן לדיבורי סרק (מילולית-דיבור ריק). אפשר שנתקדם לפרק החדש. 

א. יא אהלא וסהלא. שו מַוְצ’וע אלחלקה?

בבקשה. מה נושא הפרק?

נ. אסמע, אִללי כּתיר טלאבּ יהוד בּיקולולי אנו פי משכּלה ענד אלערבּ. 

תשמע, יש לי הרבה תלמידים יהודים שאומרים לי שיש בעיה אצל הערבים. 

א. בּס משכּלה ואחדה?

רק בעיה אחת? 

נ. יא (א)בן (א)לחלאל. ענדנא כּתיר משאכּל וצעובּאת, בּס הן בּחכּו ען משכּלה מֻעינֶה אִלְהַא עלאקה בפודקאסטנַא וּבּחיאת א(ל)טלאבּ אללי בּתעַלַמו אללע’ה אלערבּיה אלמחכּיה. 

בן מותר (כינוי חיבה). יש אצלנו הרבה בעיות וקשיים, אבל הם מדברים על בעיה ספציפית שיש לה קשר לפודקאסט שלנו ולחיי התלמידים שלומדים את השפה הערבית המדוברת. 

א. ושוּ הִיֶ האי אלמשכּלה?

ומה היא הבעיה הזאת? 

נ. בּיקולולי אנו אלערבּ מא בּדהן יחכּו מעהִן ערבּי. יעני א(ל)טלאבּ תעלמו אללע’ה אלערבּיה ובּעד כּתיר גֻ’הוד כּבּירה בּדהן יִסתעמלוהא בּא(ל)שארע ובּכּל מכּאן ויחכּו מע ערבּ ואלערבּ מַא בּדהן יחכּו מעהן. 

אומרים לי שערבים לא רוצים לדבר אתם בערבית. כלומר התלמידים למדו את השפה הערבית ואחרי הרבה מאמצים גדולים, הם רוצים להשתמש בה ברחוב ובכל מקום והם מדברים עם ערבים והערבים לא רוצים לדבר אתם. 

א. יעני אלערבּ נַפסהן בּחכּו מעהן בּאלעבּרי בּדל מא יחכּו מַעהן בּלֻע’ת אלאֻם תַבְּעַתהִן? 

כלומר הערבים בעצמם מדברים אתם בעברית, במקום שידברו אתם בשפת האם שלהם? 

נ. אה, בּזבּט. 

כן, בדיוק. 

א. עַנג’ד משכּלה כּבּירה. סַאַלוהן ליש בּחכּוש מעהן ערבּי?

באמת בעיה גדולה. שאלו אותם למה הם לא מדברים אתם בערבית? 

נ. יעני… מראת… בּס הדא אִשי שְוי צעבּ, יעני תסאל ואחד ליש בּדוש יִחכּי מעכּ בּלע’ה מעינה.

זאת אומרת… לפעמים… אבל זה דבר קצת קשה לשאול מישהו למה הוא לא רוצה לדבר אתך בשפה מסוימת. 

א. צחיח. הדא אישי שַח’צי וכּמאן ממכּן אנו א(ל)סבּבּ מש מערוף. אחנא מראת מא בּנערף ליש בנִתצַרף בּשכל מעין ומש בּשכּל תאני. 

נכון. זה עניין אישי וגם יכול להיות שהסיבה לא ידועה. אנחנו לפעמים לא יודעים למה אנחנו מתנהגים בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת. 

נ. אה בּזבּט. 

בדיוק. 

א. אנתִ כּערבּיה, אזא יחכּי מעכּ יהודי ערבּי, כּיף תְגַ’אוְבִּיהִ?בּאלערבּי או בּאלעבּרי?

את כערבייה, אם יהודי ידבר אתך בערבית, איך תעני לו? בערבית או עברית? 

נ. בּפכּר, ערבּי. ליש לא? מע אנו בּפהם אלערבּ אללי צעבּ עליהן יחכּו מע יהוד בּאלערבּי. 

אני חושבת שבערבית, למה לא? למרות שאני מבינה את הערבים שקשה להם לדבר עם יהודים בערבית. 

א. ליש יעני?

למה? 

נ. אול שי, הדא בּפאג’אאהִן, ח’אצתַן אִזא הִן בּבּלד יהודי וכּל א(ל)נאס בּחכּו עבּרי ופג’אתַן בּיסמעו יהודי בּחכּי מעהן ערבּי. ממכּן הדא שְוי ע’ריבּ, מש טבּיעי יעני. 

דבר ראשון, זה מפתיע אותם, במיוחד אם הם ביישוב יהודי וכל האנשים מדברים עברית ופתאום שומעים יהודי מדבר אתם בערבית. יכול להיות שזה קצת מוזר, לא טבעי. 

א. מש טבּיעי? כּיף?

באיזה מובן לא טבעי?

נ. יא זלמה, וין אנת עאיִש? שוף אללי בּציר פי א(ל)דולה. תְעוַדנא עלא אנו אִזא יהודי בּחכּי מעכּ ערבּי, פי אחתמאל כּבּיר אנו הו מן אלאַמן, יעני מן א(ל)שרטה או אלגֵ’יש או אלמֻח’אבּראת יעני. 

גבר, איפה אתה חי? תראה מה קורה במדינה. התרגלנו לכך שאם יהודי מדבר אתך ערבית, יש סיכוי גבוה שהוא מהבטחון, כלומר מהמשטרה או הצבא או המודיעין. 

א. בּפהמֶכּ. יעני בּסבּבּ א(ל)צראע אלוטני בּין א(ל)שעבּ אליהודי וא(ל)שעבּ אלפלסטיני, פי שכּ או אִשתבּאהה בּא(ל)נסבּה לאַהְדאפכּ כּיהודי לַמא תחכּי ערבּי מַעַ ערבּ. 

אני מבין אותך. כלומר בגלל המאבק/סכסוך הלאומי בין העם היהודי והעם הפלסטיני, יש ספק או חשד בקשר למטרות שלך כיהודי כאשר אתה מדבר ערבית עם ערבים. 

נ. אה בּזבּט. 

כן, בדיוק. 

א. מע אנו למא בּנסאל ערבּ שו ראיהן בּא(ל)נסבּה לתעלים אללע’ה אלערבּיה פי מדארס יהודיה, אַע’לַבִּיִתהִן בּיקולו בּשכּל ואצ’ח אנו הן מע האי אלסיאסה. יעני בּדהן אליהוד יתעלמו ערבּי. 

למרות שכאשר אנחנו שואלים ערבים מה דעתם בקשר ללימוד ערבית בבתי ספר יהודים, רובם אומרים באופן ברור שהם בעד המדיניות הזאת, כלומר רוצים שהיהודים ילמדו ערבית. 

נ. טבּען, בּס לאזם תפהם אנו פי פרק כּבּיר בּין אללי בּדי אִיאה בּשכּל עַאם בּא(ל)נסבּה לִ(ל)סיאסה והיכּ, ואללי בּציר עלא אַרצ’ אלְואקע פי אלחַיאת אליומיה. 

כמובן, אבל אתה צריך להבין שיש הבדל גדול בין מה שאני רוצה באופן כללי בנוגע למדיניות וכו’, ומה שקורה על קרקע המציאות בחיי היומיום. 

א. שו קצדכּ?

מה כוונתך? 

נ. קצדי אנו, אה, אנא כּערבּיה בּדי יתעלמו אליהוד לע’תי לאהדאף אג’תמאעיה, אנסאניה. בּדי תכּון ללע’תי חצ’ור ומכּאן מערוף ומחתרם בא(ל)דולה. בּס בּאלפעל כּתיר נאס בּיתעלמו אללע’ה לִאהדאף מש סִלמיה, מש מַדַניה, מַתלן עשאן חִ’דמה בּאלג’יש בּאלאראצ’י אלמחתלַה. 

אני מתכוונת שכן, כערבייה, אני רוצה שיהודים ילמדו את השפה שלי למטרות חברתיות, אנושיות. אני רוצה שתהיה לשפה שלי נוכחות ומעמד מוכר ומכובד במדינה. אבל בפועל, הרבה אנשים לומדים את השפה לא למטרות שלום, לא למטרות אזרחיות, למשל לטובת שירות בצבא בשטחים הכבושים. 

א. בּפהמכּ, בּס מש עיבּ יִסתעמלו אללע’ה בּאלג’יש, צ’ד אלארהאבּ מתלן.  

אני מבין אותך, אבל זה לא בושה להשתמש בשפה בצבא, נגד הטרור למשל. 

נ. טבּען, מש עיבּ, הדא אשי עאדי וטבּיעי. בּס מש טבּיעי יתעלמו אללע’ה חאצתַן לאהדאף אמניֶה ומש מדניֶה, כּאנו כּל אלערבּ מע אלארהאב.   

כמובן שלא בושה, זה דבר נורמלי וטבעי. אבל זה לא נורמלי שלומדים את השפה בעיקר למטרות בטחוניות ולא אזרחיות, כאילו שכל הערבים תומכים בטרור. 

א. יעני בּתקולילי אנו אנתִ מע תעלים אללע’ה אלערבּיה ענד אליהוד בִּשרט אנו שַכִּל א(ל)תעלים הו מש צִ’ד אלשעבּ אלפלסטיני, מש צ’ד שעבּכּ.

כלומר את אומרת לי שאת בעד לימודי ערבית אצל היהודים, בתנאי שאופן הלימוד הוא לא נגד העם הפלסטיני, לא נגד העם שלך. 

נ. אה, בּזבּט. בּקול לכּ אכּתר מן היכּ… בּסאלוני אצחאבּ ליש בּאעלם ערבּי לִליהוד והן רח יִסתעמלו האי אללע’ה צִ’דנא. 

כן, בדיוק. אומר לך יותר מזה… שואלים אותי חברים למה אני מלמדת יהודים ערבית והם ישתמשו בשפה הזאת נגדנו. 

א. ושו בּתג’אובּיהן?

ומה את עונה להם?

נ. בּג’אובּהן אנו בּפהמהן, בּס אנא בּערף ואנא מתאכּדה אנו כּל טלאבּי בּסתעמלו אללע’ה בּס לאהדאף סלמִיה ובּדהן יתעלמו ען שעבּנא ומג’תמענא ותַ’קאפתנא טריק אללע’ה ובּהאי א(ל)טריקה אנא בּאאת’ר עלא נַטַ’רתהן למג’תמענא.

אני עונה להם שאני מבינה אותם, אבל אני יודעת ואני בטוחה שכל התלמידים שלי משתמשים בשפה רק למטרות שלום והם רוצים ללמוד על העם שלנו והחברה שלנו והתרבות שלנו דרך השפה ובדרך הזו אני יכולה להשפיע על איך שהם רואים את החברה שלנו. 

א. בּפכּר אנו פי סבּבּ תאני והֻוֶ מַוצ’וע א(ל)תַכַּבֻּר. 

אני חושב שיש עוד סיבה שהיא עניין ההתנשאות. 

נ. אי תַכַּבֻּר?

איזו התנשאות? 

א. יעני בּחסו אִנו למא אנא כּיהודי בּחכּי מַעהן בּאלערבּי, כּאנו בּקול “אנא אחסן מנכּ” או “פהמת אנו אִנת ערבּי וּמענתו אִנו בּתחכּיש עבּרי מניח וּעשאן היכּ בּחכּי מעכּ בּאלערבּי”. 

כלומר מרגישים שכאשר אני כיהודי מדבר אתם בערבית, כאילו שאני אומר “אני יותר טוב ממך” או “הבנתי שאתה ערבי וזה אומר שאתה לא מדבר עברית טוב ולכן אני מדבר אתך בערבית”. 

נ. אה יעני בּשכּל או בּאח’ר בּתקולו “אנת בּחאג’ה למֻסאעדה עשאן אִנת אַקליה והיכּ, ומא תקלק אנא אליהוּדי אלקוי הון, אנא באסאעדכּ”. 

כן, כלומר באופן כזה או אחר, אתה אומר לו “אתה זקוק לעזרה בגלל שאתה בן מיעוטים ואל דאגה, אני היהודי החזק כאן, אני אעזור לך”. 

א. אה. בּזבּט. שו ראיכּ בּאלנסבּה להאי אלנַטְ’רַה?

כן, בדיוק. מה דעתך לגבי הפרספקטיבה הזאת?

נ. קבּל היכּ, שו ראיכּ אנת? היכּ בּתפכּר למא בּתחכּי ערבּי מע ערבּ?

לפני כן, מה דעתך אתה? ככה אתה חושב כשאתה מדבר ערבית עם ערבים? 

א. בּאלמרה לא. אבּדן! לא סמח אללה!  

בכלל לא. אף פעם. חס וחלילה. 

נ. חלו. שוף. אזא בּחס אנו ואחד בּחכּי מעי מן האי וִג’הת אלנט’ר, יעני יתכּבּר עליי, בּדיש אחכּי מעו בּשכּל עאם, ובּשכּל ח’אצ בּדיש אחכּי מעו בּלע’תי והִיֶ אשי כּתיר שח’צי בּאלנסבּה אללי – יעני מא תְפות להאדא אלמכּאן א(ל)שח’צי אזא אנת מש צאחבּ. בּס אלחקיקה אנו שח’ציאן מא כּנת בה(אל)וצ’ע. בּאלעכּס, עאדתן בּחס אנו פי שרף ואחתראם מן אליהוד, עלא אלאקל אתג’אהי כּפרד. 

יפה. תראה, אם אני מרגישה שמישהו מדבר אתי מהפרספקטיבה הזאת, כלומר הוא מתנשא עליי, אני לא רוצה לדבר אתו באופן כללי ובמיוחד לא בשפה שלי שהיא דבר מאד אישי בנוגע אליי – כלומר אל תיכנס למקום האישי הזה אם אתה לא חבר. אבל האמת היא שאישית לא נתקלתי במצב כזה. להפך, בדרך כלל אני מרגישה שיש כבוד מצד היהודים, לפחות כלפיי כפרט. 

א. כּפרד ומש כּמג’מועה? יעני אללכּ שח’צין כּנידא ומש לשעבּכּ? 

כיחיד ולא כקבוצה? כלומר אלייך אישית כנידא ולא כלפיי העם שלך?

נ. אה. נעם. בּפכּר אנו לליהוד פיש משכּלה מע אלערבּ כּאפראד בּס קִסם מנהן בּחסו אנו אחנא תהדיד עליהן כּמג’מועה וטניה. 

כן. אני חושבת שליהודים אין בעיה עם הערבים כיחידים אבל חלק מהם מרגישים שאנחנו מהווים איום עליהם כקבוצה לאומית. 

א. טבּען, פי צראע והו סבּבּ מרכּזי לקִִלִת אלחמאס ענד אלערבּ יחכּו ערבּי מע יהוד. כּאנו א(ל)סואאל הו “בּתחכּי מעי בּלע’תי עשאן בּדכּ תח’ודהא מני כּאנכּ צאחבּ אללע’ה או בּתמלכהא, או בּתחכּי מעי בּלע’תי עשאן ענג’ד בּדכּ תעיש פי מג’תמע משתרכּ פיהי ענג’ד פי מכּאן וחצ’ור מסאוי ללע’תין”? 

כמובן, יש סכסוך והוא סיבה מרכזית להעדר התלהבות אצל הערבים לדבר בערבית עם יהודים. כאילו השאלה היא “אתה מדבר אתי בשפתי בגלל שאתה רוצה לקחת אותה ממני כאילו שאתה הבעלים של השפה או שאתה מדבר אתי בשפתי בגלל שאתה באמת רוצה לחיות בחברה משותפת בה באמת יש מעמד ונוכחות שוויונית לשתי השפות”?   

נ. בּזבּט. בּס שווי שווי חבּיבּי. ביקולו אנו אלעג’לה מן אלשיטן ואלצבּר מן אלרחמן. ח’לינא נקול אנו אזא בּדכּ תחכּי מע ערבּ באלערבּי, כּיהודי יעני, אַוַל שי לאזם תכּון ואעִי אנו אלמוצ’וע מעקד שוי בּאלנסבּה ללטרף אללי בּדכּ תחכּי מעו. וכּמאן אחסן יפהם אנו אנת צאחבּ- צאחבּ אללו שח’ציאן וצאחבּ ללת’קפה אלערבּיה וטַוִל בּאלכּ וטַ’ל מאשי פי א(ל)טריק ומא תתנאזל.

בדיוק. אבל לאט לאט. אומרים שהפזיזות מהשטן והסבלנות מאלוהים. בוא נגיד שאם אתה רוצה לדבר עברית עם ערבים, כלומר כיהודי, קודם כול אתה חייב להיות מודע לזה שהנושא מורכב קצת עבור הצד שאתה רוצה לדבר עמו וגם עדיף שהוא יבין שאתה חבר, חבר שלו אישית וחבר של התרבות הערבית. וקח נשימה ותתמיד ללכת בדרך ואל תוותר. 

א. ובּאצ’יף עלא היכּ אנו מא יהמַכּ אזא ערבּי בִּגַאובַּכּ בּאלעבּרי. מענתו אנו הו פִהִמַכּ, יעני כַּלאמכּ בּאלערבּי מפהום. כּל אלאחתראם! כַּמִל, כּמל, בּיחכּי מעכּ באלעבּרי, ואנת בּתחכּי מעו בּאלערבּי ושווי שווי בּיפהם אנו ענג’ד אנת צאחבּ, והיכּ בּנבּני מע בּעצ’ תִ’קה והי אלמִפתח ואלג’סר למג’תמע מֻשתרַכּ ולע’תין משתרַכְּתֵין. 

ואני אוסיף על כך אל דאגה, אם ערבי עונה לך בעברית, זה אומר שהוא הבין אותך, דבריך בערבית מובנים. כל הכבוד. תמשיך תמשיך, הוא מדבר אתך בעברית, ואתה מדבר אתו בערבית ולאט לאט הוא מבין שאתה באמת חבר וככה אנחנו בונים ביחד אמון שהוא המפתח והגשר לחברה משותפת ולשתי שפות משותפות. 

נ. יא רית! 

הלואי 



לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض

פרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למה

פרק 42: פַכַּרִת אִנו אלְבּוליס יחִבְּסוכּ. חשבתי שהמטרה תעצור אותך

פרק 41: אלְחַלקה אִלְלי מַא כֻּנא בִּדנא נְסַויהא. הפרק שלא רצינו לעשות


לימודי ערבית


    *שדות חובה
    צרו קשר עם Lingolearn