פרק 15: “ראס אלחאנות”

פרק 14: הפועל בזמן הווה/עתידפרק 16: איך אומרים טבעוני בערבית?

בפרק הזה, פרק 15, לקחנו פסק זמן לחזור אחורה ולהביא לכם מטעמים מכל הפרקים שעברנו עד כה. במטבח הצפון אפריקאי, למשל במרוקו ותוניסיה, מוכרת תערובת התבלינים בשם “ראס (א)לחאנות”. מדובר בתערובת שכוללת את התבלינים הכי טובים כביכול, אלה שניצבים ב”ראש החנות”.  הפרק הוקדש לנושאים שניצבים שם, ב”ראס (א)לחאנות”. 

הפרק גם משמש מעין אינדקס, מפתח נושאים, למי שמצטרף לפודקאסט רק עכשיו ורוצה לדעת לאיזה פרקים קודמים כדאי להאזין. 

פרק המבוא 

הפרק עסק בהבדלים שבין ערבית מדוברת וערבית ספרותית ובכוח העצמום שיש לערבית מדוברת ככלי ליצירת קרבה בין יהודים וערבים בישראל. 

פרק 1 – ברכות

פרק 2 – טעויות נפוצות בהגייה

בפרק השני דברנו על טעויות נפוצות בהגייה, ואמרנו שאחת הסיבות המרכזיות לכך שישראלים יהודים מתקשים עם הגייה של חלק מהאותיות בערבית, היא שהאותיות האלה כלל לא קיימות בעברית מודרנית. 

ציינו את ההבחנה שיש להבחין, בין מקרים בהם ערבים ממקומות שונים בארץ מבטאים אותיות בצורה שונה, למשל, במקרה של השמעת האות ק’ כ-א’ בפי העירוניים, לבין טעויות אמתיות בהגייה כפי שעושים יהודים שאינם דוברי השפה כשפת אם, למשל במקרה של ח (נקייה) לעומת ח’ (מלוכלכת). הזכרנו את הדוגמא של “כּיף חאלַכּ?” (מה שלומך?), לעומת “כּיף ח’אלַכּ” (איך הדוד שלך מצד האם?). 

פרק 3 – דיאלוג 

קטע קצר מתוך הדיאלוג המקורי:

מין (א)לאַח’ (א)לְכַּרים? / שוּ אסם אלכּרים = מי האח היקר? מה השם של (האיש) היקר?

מְסאפרין עַלא (א)ליונאן? בּדוּן (א)לוַלַד? בּדוּן שאדי? מין מסאוּל ענו? מין מעו פי אלבית? שוּ רח יְציר מעו בּדוּן אַהְלו? = נוסעים ליוון? בלי הילד? בלי שאדי? מי אחראי עליו? מי אתו בבית? מה יקרה לו בלי משפחתו? 

פרק 4 – שמות עצם ותארים

סיווגי שמות עצם:

•       יש רק צורת זכר, אין נקבה: 

o  כִּתאבּ (ספר)

o  קַלַמ (עט)

•       יש רק צורת נקבה:

o  סַיארַה (מכונית)

o  וַרַקַה (פתק/עלה)

o  גֻ’מְלַה (משפט)

•       אפשר להוסיף ה’ ולקבל את צורת הנקבה (בני אדם, בעלי חיים): 

o  מֻדיר (מנהל) – מֻדירַה (מנהלת)

o  טַבּיבּ (רופא) – טבּיבּה (רופאה)

דרך נוספת לסווג שמות עצם היא לבדוק איך הופכים אותם לרבים.

ריבוי שלם זכר

פשוט מוסיפים את האותיות ין לשם עצם ביחיד

•       מְעַלִם (מורה) – מְעַלְמין (מורים)
•       מֻוַטַ’פ (פקיד) – מֻוַטַ’פין (פקידים)

ריבוי שלם נקבה

פשוט מוסיפים את האותיות את לשם עצם ביחיד 

•   מֻדיר (מנהל) – מֻדיראת (מנהלות)
•   דַוְרַה (קורס) – דַוְראת (קורסים)

ריבוי שבור

כּתאבּ (ספר) – כֻּתֻבּ

וַזיר (שר)-וֻזַרא

מדינה (עיר) – מֻדֻן

לפעמים לצורת היחידה יש צורת ריבוי שלם (את בסוף), אבל לצורת היחיד זכר תהיה צורת ריבוי שבור.

מֻדיר (מנהל)-מדירה-מֻדַרַא-מדיראת

להבדיל מ- מֻוַטַ’ף (פקיד)-מוט’פֶה-מוטַ’פין-מוט’פאת

ריבוי שבור לפי חלוקה של משקלים נפוצים

תארים

כשמדובר בבני אדם, התואר שבא אחרי שם עצם מתאים לשם העצם במין ובמספר.

•       וַלַד שַאטֶר (ילד פיקח)
•       בִּנת שַאטְרֶה
•       אוְלאד שַאטְרִין
•       בּנאת שַאטְראת

*שימו לב שיש גם תארים “שבורים”:

•       מְעַלם גְ’דיד (מורה חדש)
•       מעלמין גְ’דאד

כשלא מדובר בבני אדם (רשמב”א – רבים שאינו מציין בני אדם), התואר יתאים לשם העצם רק בצורות היחיד (זכר ונקבה), אבל בצורת הרבים, התואר יהיה בצורת נקבה-יחידה.

•       בְּיוּת כְּבּירֶה (ולא כְּבּאר) – מילולית “בתים גדולה”
•       כְּלאבּ חִלְוּה (ולא חלויין) – מילולית “כלבים גדולה”
•       טַאוְלאת – עאליֶה – מילולית “שולחנות גבוהה”      

פרק 5 – ערך היתרון וההפלגה

בעוד שבעברית נאמר “היא הילדה הכי יפה בגן”, או “הוא הילד הכי יפה”, או “הם הילדים הכי יפים בגן”, בערבית נאמר “היא הילדה הכי יפֶה בגן” או “הם הילדים הכי יפֶה בגן” או “הן הבנות הכי יפֶה בגן” ואותו דבר לגבי ערך היתרון – “הם יותר יפה מהם”.

1. אלְבֵּית כְּבּיר. בֵּיתי אַכְּבַּר מִן בֵּיתַכּ. בּיתי אַכְּבַּר בֵּית בּאלבַּלַד. (הבית גדול. ביתי יותר גדול מביתך. ביתי הוא הבית הגדול ביותר בעיר/כפר.)
2. בּנתי טוילֶה. בּנתי אַטְוַל מן בּנתכּ. בּנתי אַטְוַל בּנת בִּ(א)לְמַדרסה. (בתי גבוהה. בתי יותר גבוהה מבתך. בתי הילדה הכי גבוהה בבית הספר. )

פרק 6 – יישובים

בפרק הזה ניסינו ללמוד אוצר מילים שימושי דרך הגיאוגרפיה של המדינה. על הדרך, תרתי משמע, למדנו קצת על ההיסטוריה הסבוכה של מדינתנו בהקשר ליישובים הערביים שבה ועל ההשפעה של היסטוריה זו על השימוש שלנו בשפה. שמות ערביים של יישובים מעוברתים, או משתנים לגמרי, למשל, הכפר הערבי לשעבר ג’עוּני, הפך ב-1875 לגֵיא אוני (עִברות) ולראש פינה עם קום המדינה (שינוי מוחלט=טשטוש ההיסטוריה). 

הכפר הערבי שיח’ מונס אכלס לפני קום המדינה כאלפיים תושבים. הכפר ישב על האדמות ששייכות היום לאוניברסיטת תל-אביב. קיים מבנה בתוך האוניברסיטה שקוראים לו הבית הירוק. זהו מבנה שבו גרו לפני קום המדינה בני אחת המשפחות האמידות והמכובדות בכפר. ב-1948 תושבי הכפר ברחו ולאחר קום המדינה הבית אוכלס ע”י חיילים ועולים חדשים. הבית הירוק שמשמש היום לאירועים שונים, הוא למעשה בית משפחת אבּראהים אבּוּ כְחֵיל. 

פרק 7 -בּדי

בפרק השביעי דברנו על אחת המילים השימושיות ביותר בערבית מדוברת “בּדי”, שמשמעותה אני רוצה.

הבחנו בין מקרים שבהם היא משמשת פועל לכל דבר ועניין: 

אנא בּדי בַּנדורה וח’יאר = אני רוצה עגבניות ומלפפונים. 

לבין מקרים בהם היא משמשת כפועל עזר:

אנא בּדי אסאפר לאילת אלאסבּוע אלג’אי = אני רוצה לנסוע לאילת בשבוע הבא  

פרק 8 – מילות קישור/מילות יחס

הַדַא (א)לְבּית אִללו  = זה הבית שלו

האי א(ל)סיארה תבּעתו  = זאת המכונית שלו

פרק 9 מזג אוויר

1: סַקְעַה כּת’יר! ליש מש מְשַעְ’לינ א(ל)צוּבּה? = ממש קר, למה לא מפעילים את התנור?

2:  שַע’לנאהא מן סאעה, בּס בּרד כּתיר, ומותוַקע יִנזל ת’לג’. עשאן הֵיכּ מא בּתֻשְעֻר בּחַמ אלצובּה. = הפעלנו אותו לפני שעה, אבל ממש קר וצפוי שלג. לכן אתה לא מרגיש את החום של התנור. 

1: ת’לג’? יאאה… יעני מא בִּכַּפי אנו אלדניא בּוזה, וכּמאנ תלג’? = שלג? יאא… כלומר לא מספיק שקפוא (העולם גלידה) וגם שלג בנוסף לכול?

2:  יעני, כּולהא 4 שֻהור, ובּעדין בּרגַ’ע פַצִל א(ל)צַיפ. = כולה 4 חודשים ואז תחזור עונת הקיץ. 

פרק 10 שאלות המאזינים 

שאלה: האם יש הבדל בין “קַדֵיש” ל”כַּם”?

תשובה:

פרק 11 – שאלות המאזינים חלק ב’

שאלה: כשכותבים מיילים בערבית, כותבים במדוברת או ספרותית? מה לגבי הודעות וואטסאפ?

תשובה: אם כבר שולחים מייל, זה בדרך כלל פורמלי ולכן זה יהיה בספרותית. אם אני כותב מייל למישהו שאני כבר בקשר אתו וזו רק הודעה קצרה ולא מאד רשמית, אני בהחלט עשוי להשתמש במדוברת. העניין הוא שבשביל הודעות מן הסוג הזה בדרך כלל נשתמש בהודעות טקסט (וואטסאפ למשל) ואז ברור שנשתמש במדוברת ולא ספרותית. למה? כי הודעות כאלו “מדמות” שיחה אמיתית ובשיחה אמיתית, פנים אל פנים, אנחנו משתמשים במדוברת. מייל מדמה, או לפחות אמור לדמות מכתב כתוב (לצעירים ביניכם, פעם היינו שולחים מכתבים כאלה בדבר שקראו לו “דואר” ובערבית בַּריד או בּוצְטא). 

פרק 12 – זמן עבר

אנא חַבֵּית (=אני אהבתי)

אנתֶ  חַבֵּית  

אנתִ חַבֵּיתי   

הוֶ חַבּ     

היֶ חַבַּת    

אחנא חַבֵּינא  

אנתו חַבּיתו   

הִןֶ חַבּו

פרק 13 – צורת הציווי 

פרק 14 – עתיד/הווה

בפרק הזה הסברנו שיש הבדל בין צורת העתיד בערבית כמבנה דקדוקי (יַכְּתֻבּוּ = יכתבו), לבין השימוש בו בפועל (רח יִכְתִבּוּ = יכתבו, בִּכּתִבּוּ = יכתבו או כותבים). 

לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –

פרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למה –

פרק 42: פַכַּרִת אִנו אלְבּוליס יחִבְּסוכּ. חשבתי שהמטרה תעצור אותך –

פרק 41: אלְחַלקה אִלְלי מַא כֻּנא בִּדנא נְסַויהא. הפרק שלא רצינו לעשות –