לימוד ערבית לדוברי עברית

מאת אישמעאל בן-ישראל, צוות LingoLearn.co.il

לדוברי עברית יש יתרון עצום בלימוד השפה הערבית על פני דוברי שפות אחרות וזאת בגלל הקרבה הגדולה שבין שתי השפות. מיד נסקור את נקודות הדמיון בין השפות, אך לפני שנדבר על היתרון היחסי שיש לישראלים בלימוד ערבית, אני רוצה להזכיר את היתרונות שיש לישראלים דוברי ערבית ביחס למי שאינו דובר ערבית בישראל, מה שמקל עליהם לשפר את רמתם במהירות כאשר הם לוקחים שיעורים בערבית.

ערבית לדוברי עברית

תקשורת המבוססת על “שוויון בין שפתי” היא תקשורת אפקטיבית יותר

20% מאזרחי ישראל הנם ערבים והתקשורת אתם תמיד נעימה ואפקטיבית יותר כששורר מצב של “שוויון בין שפתי” בין שני הצדדים. מה זה “שוויון בין שפתי”? מדובר בדו-שיח המתאפיין בתחושת כבוד הדדי והעדר התנשאות. קיימות הזדמנויות רבות לתקשורת בין יהודים לערבים במדינת ישראל, אך ברוב המקרים שורר מצב של “חוסר שוויון בין שפתי”, הן ברמת הציפיות והן ברמת התנהלות השיחה בפועל. הערבי מתאמץ למעשה להוכיח את שליטתו בשפת בן שיחו, בעוד זה האחרון מעולם לא עשה מאמץ אמיתי ללמוד את שפתו של האיש העומד מולו שלא לדבר לקחת שיעורים בערבית. במאמץ של הערבי יש משום הבעת כבוד כלפי שפת הרוב, בעוד שיש משום התנשאות בהתעלמות משפת המיעוט.

במצב של “שוויון בין שפתי”, שני הצדדים עושים מאמץ לבוא האחד לקראת השני. כאשר שני הצדדים מגמגמים, אף צד לא מרגיש מבוכה או בושה. שני הצדדים מביעים כבוד אחד כלפי שפתו של השני ואף אחד משני הצדדים לא מרגיש שהשני מתנשא מעליו. ידיעת ערבית היא אם כן נכס אמיתי עבור כל יהודי שבא במגע עם ערבים. יתרון זה מובלט לאור העובדה שרוב הישראלים אינם דוברי ערבית ולכן יש יתרון יחסי ברור ומובחן לכל ישראלי שדובר ערבית, שכן ידיעת שפה זו היא משאב נצרך בכמעט כל תחומי החיים ובכל המקצועות. אם תכתבי בקורות חיים שלך “שליטה טובה באנגלית” לא יהיה לך יתרון של ממש על מועמדים אחרים, אך אם תכתבי שליטה בינונית בערבית, יהיה לך יתרון משמעותי, שכן רוב האנשים לא יודעים ערבית בכלל. ידיעת שפה היא תמיד יתרון גדול ובארץ לידיעת השפה הערבית יש כוח עצום.

תרגיש בבית!

השפה הערבית והשפה העברית הן חלק אינטגרלי מהנוף הלינגוויסטי הטבעי-היסטורי של האזור בו אנו חיים. הכרות אינטימית ומעמיקה עם שתי השפות יוצרת תחושה מועצמת של שייכות, לא רק לארץ ישראל, בה חיים למעלה ממיליון וחצי דוברי ערבית, אלא גם למזרח התיכון בכלל, המאוכלס ברובו המוחלט בדוברי ערבית. זה לא מפתיע שישראלים דוברי ערבית מרגישים נוח יותר מישראלים שאינם דוברי ערבית, בביקורים במדינות ערב, כמו גם בערים וכפרים ערביים בישראל. תחושות של זרות ופחד קשורות באופן ישיר ליכולת (ואי-היכולת) שלנו להבין את הנאמר והכתוב בסביבה בה אנו נמצאים.

לדוברי עברית קל יותר ללמוד ערבית – נצלו זאת!

לימוד ערבית לדוברי עברית לוקח משמעותית פחות זמן מאשר לדוברי אנגלית, צרפתית או כל שפה לועזית או אסיאתית אחרת. הסיבה היא הדמיון הרב שאנו מוצאים בין השפות. דמיון זה מאפשר לישראלים המבקרים בשיעורים לערבית “נחיתה רכה” בשפת היעד. להלן נבחן כמה מנקודות הדמיון הרבות בין שתי השפות:

מילים דומות

אפשר למצוא הרבה מילים שהן ממש זהות בצורתן ובמשמעותן בערבית ועברית:

כלב – كلب, בית – بيت, כתב – كتب, יד – يد, ראש – راس, יום – يوم, שמש – شمس, אכל – اكل….

כמו כן אפשר למצוא מילים שדומות בצורתן וזהות במשמעותן, למשל: حمار (חמאר)-חמור, اسبوع (אוסבוע)-שבוע.

מעניינות במיוחד המילים שניתן למצוא ביניהן לבין המקבילה בעברית קשר אטימולוגי ישיר:

ساكن (סאכן)-גר (מזכיר לנו את המילה שוכן), مكتب (מכתב) – משרד (מקום שכותבים בו).

המפגש עם השפה הערבית יכול גם להעמיק ולהעשיר את ההבנה של השפה העברית, כאשר הבנה מעמיקה זו תורמת בתורה להבנה מעמיקה יותר של השפה הערבית. הסיפור הבא ידגיש זאת היטב.

כשהייתי ילד הייתי הולך עם אבא שלי ז”ל לבית כנסת ואני זוכר שהיו הרבה מילים שהבנתי בעברית והרבה מילים שלא הבנתי. אבא שלי אמר לי שמילים אלה הן בארמית ושזאת הסיבה שאני לא מבין אותן. מילה אחת כזאת הופיעה בתפילת קדיש: “…בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן”. את כל המילים במשפט הזה הצלחתי לפענח, חוץ מהמילה “עגלא”. ניחשתי שהכוונה לעגלה, אך לא הבנתי מה הקשר בין זה למשפט. אפילו כשלמדתי בבית ספר דתי שנה אחת בכיתה ז’, אף אחד לא ידע להגיד לי מה זה עגלא, ואיך זה קשור למשפט. הייתי צריך ללמוד ערבית כדי לפתור את החידה. בערבית, המילה עאג’ל (عاجل) משמעותה מיידי. זה כבר היה יותר הגיוני, התפילה מדברת על משהו שצריך לקרות בזמן הקרוב, ממש באופן מיידי.

דקדוק ותחביר

הדמיון בין השפות לא מסתיים בדמיון באוצר מילים. גם כללי הדקדוק והתחביר הערביים לא יישמעו זרים לאוזן הישראלית. המילים בשתי השפות בנויות על בסיס של שורשים ומשמעות המילים משתנה בהתאם לתבנית (בניין) לתוכה יוצקים את השורש. כמו כן, תבניות הזמנים בערבית דומות מאד לאלה שבעברית. נבחן למשל את זמן העתיד בערבית. ממש כמו בעברית, נוסיף את אותיות אית”ן לפועל, על מנת להתאימו לגופים השונים: אכתוב – اكتب, יכתוב – يكتب תכתוב – تكتب, נכתוב – نكتب.

הדוגמאות שצויינו לעיל הן רק חלק מאד קטן משלל נקודות הדמיון בין השפה הערבית לשפה העברית, שמקלות על התלמיד הישראלי לרכוש שליטה בערבית. האם זה אומר שלתלמיד ישראלי קל ללמוד ערבית לדוברי עברית? ממש לא. זה פשוט אומר שזה יהיה לו יותר קל מאשר לתלמיד בעל רקע אחר. בנוסף לדמיון בין השפות, מסייע לתלמיד הישראלי גם העובדה שיש לו הזדמנויות אינספור למפגשים ותקשורת עם דוברי ערבית, על מנת לתרגל את השימוש בשפה. הזדמנויות אלה הן גם תמריץ מעולה לעשות מאמץ לקחת שיעורים בערבית, על שלל נקודות הדמיון שלה לשפה העברית, כמו גם נקודות השוני הרבות.

אנו מקווים שההסבר עזר לכם.

רוצים ללמוד ערבית לדוברי עברית בעזרת מורה פרטי דובר שפת אם? בלינגולרן אנו מציעים קורסים במגוון רמות, עם מורה לערבית בכיתה וירטואלית מתקדמת!

צפו בשיעור לדוגמא:


לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.

לפרטים נוספים על קמפוס הערבית של לינגולרן לחצו כאן.

ערבית לדוברי עברית



    *שדות חובה
    צרו קשר עם Lingolearn