הוראת שפות אונליין – טיפים ללימוד שפות באינטרנט

בדף זה תוכלו למצוא ריכוז הטיפים שהופיעו בניוזלטרים למורים, לפי נושא. פשוט לחצו על הכותרת על מנת להגיע לטיפ המבוקש.

רוצים ללמד אתנו? לחצו כאן לפרטים

אינדקס טיפים

מרץ 2016: איך לתת משוב לתלמידים 

פברואר 2016: איך מסבירים את המשמעות של מילים וביטויים מבלי לתרגם אותם 

ינואר 2016: פורמט שיעור ראשון 

דצמבר 2015: דברים שכדאי לשים לב אליהם בשיעור ראשון עם תלמיד חדש 

נובמבר 2015: 10 הצעות לשיעורי בית

ספטמבר 2015: יומן התקדמות בלימודים 

אוגוסט 2015: איך עוזרים  לתלמידים שיש להם רמת ציפיות מאד נמוכה מעצמם? 

יולי 2015: תרגילים לזיהוי מול תרגילים לביטוי (INPUT+OUTPUT)

יוני 2015: תלמידים שבטוחים שהם יודעים איך אתה צריך ללמד אותם, יותר טוב ממך 

מאי 2015: מה עושים עם תלמידים שכבר יש להם רמה גבוהה בשפת היעד? (fine tuning) 

אפריל 2015: איך מתרגלים שיחה? 

_________________________________________________________________

מרץ 2016: איך לתת משוב לתלמידים

התלמידים שלכם רוצים לדעת מה אתם חושבים על ההתקדמות שלהם בקורס. עבור רובם, המשוב שלכם הנו המדד הנגיש והאמין ביותר להצלחתם. בין אם הם מעלים את זה בעצמם ובין אם לאו, אתם יכולים להיות בטוחים שהם מתעניינים בדעתכם אודות רמת אוצר המילים שלהם, מיומנויות השיחה, הגייה, דקדוק וכו’. אז תשתדלו לתת משוב לעתים קרובות והקפידו על ההנחיות הכלליות שלהלן:

נסו לתת משוב קצר בכל שיעור. השתדלו לשלב נקודות לשימור עם נקודות לשיפור: “אני שמחה לראות שאתה עושה מאמץ גדול יותר להשלים את שיעורי הבית שלך. זה מאפשר לנו להתקדם מהר יותר, במקום להשקיע כל כך הרבה זמן בחזרה בזמן השיעור על חומר של שיעורים קודמים. אני יודעת שזה קשה, אבל אתה תראה שזה ישתלם בטווח הארוך. אתה עדיין עושה הרבה טעויות כתיב. תנסה לשים לב לזה ותשתמש במילון לפי הצורך.”

כל 5-10 שיעורים כדאי לנהל שיחת משוב מעמיקה יותר, שבה גם המורה וגם התלמיד מביעים את דעתם על:

  • התקדמות בתהליך
  • עמידה ביעדי הקורס
  • שיטת ההוראה
  • נקודות לשימור ולשיפור

תהיו פרקטיים, לא שיפוטיים. במקום להאשים את התלמיד (“אתה לא מתקדם בגלל שאתה עצלן“), הציעו כלים פרקטיים שעשויים ליצור מומנטום חיובי (“אני יודע שאת מאד עסוקה, אבל זה באמת חשוב שתחזרי על החומר בין השיעורים. לכן אני מציע שבמקום שתנסי לקרוא את כל הקטע במכה אחת, תיקחי על עצמך לקרוא רק פסקה אחת כל יום.“)

היו כנים. אם לא תהיו כנים התלמידים שלכם ידעו ואז המשוב שלכם לא יהיה שווה כלום.

היו רגישים. אנחנו לפעמים שוכחים עד כמה התלמידים שלנו מכבדים את דעתנו וכמה חשיבות הם מייחסים לה. קל גם לשכוח כמה משאבים רגשיים ואחרים התלמידים שלנו משקיעים במטרה לרכוש מיומנויות בשפת היעד. לכן כל כך חשוב שבמהלך משוב ניקח בחשבון את האופי הייחודי של כל תלמיד שלנו, את השאיפות שלו, הצרכים וכו’.

פברואר 2016: איך מסבירים את המשמעות של מילים וביטויים מבלי לתרגם אותם

מי מכם שמלמד תלמידים דוברי עברית, יודע עד כמה זה מפתה לתרגם מילים קשות לעברית במקום לנסות להסביר את משמעותן באמצעות שימוש בלעדי בשפת היעד.

אם תשאלו מורים שמלמדים תלמידים שאין להם אתם שפת דיבור משותפת, הם יגידו לכם שזו אכן משימה קשה, אבל בהחלט אפשרית. חשוב מזה, כשאנחנו מסבירים את משמעותה של מילה קשה מבלי לתרגם אותה, אנחנו משתמשים בשפת היעד. עצם ההסבר הוא תרגול של שיחה.

ובכן מה עושים כשנתקלים במילה קשה וחשובה שהתלמיד לא מבין?

  1. ניתוח המילה (חלקי דיבר, זמן, שורש….)
  2. תחום כללי שהמילה מתקשרת אליו (כלכלה, חברה, מילת קישור, שם של חיה….) בהתאם לקונטקסט
  3. האם יש למילה קונוטציה חיובית, שלילית או ניטרלית בתוך הטקסט?
  4. מתן הסבר מילוני – מבלי לתרגם לשפה משותפת – (תמלול = פעולה של כתיבת מילים שנאמרות בעל פה)
  5. מילים נרדפות או בעלות משמעות הפוכה
  6. להציע דוגמאות של משפטים חדשים עם המילה ולבקש מהתלמיד לחשוב על משפטים כאלה, על מנת לוודא שהוא משתמש במילה בצורה הנכונה.

ראו להלן דוגמא מלאה בשפה האנגלית

My banker told me that I should refinance my mortgage in order to lower the interest rate I’m paying.

What part of speech is the word?

In this case, the word refinance is a verb

What is the function of the prefix “re”?

To do something again.

Guess what the word has to do with in general? Does it have a negative, positive, or neutral connotation?

Something to do with money or banking. Neutral connotation.

Step 2

Describe the term as it would be explained in a dictionary (explanation, not translation), use synonyms and antonyms wherever possible.

To refinance = to replace an existing debt (money you owe) with a new one, under new conditions.

Step 3

Give a few examples of new sentences with the word and ask the student to think of a few, in order to make sure he or she really understands not only the meaning, but also how to properly use the word.

If I don’t refinance the loan, I won’t be able to go on vacation this year.

Since we refinanced our mortgage the level of stress at home has gone down dramatically.

It’s always tempting to refinance, but the banks aren’t giving anything away. They always end up getting more of your money out of you.

ינואר 2016 – פורמט שיעור ראשון

בניוזלטר האחרון שלנו הצגנו רשימת שאלות שאתם כמורים אמורים לשאול את עצמכם במהלך ואחרי כל שיעור ראשון עם תלמיד חדש. בתגובה, פנו שני מורים ובקשו לקבל הצעה לפורמט של שיעורים ראשונים.

בשיעור הראשון עם תלמיד חדש אתם רוצים לבנות את התשתית למערכת יחסים אישית המבוססת על מטרה משותפת וכבוד הדדי ומסגרת מקצועית שמבוססת על אסטרטגיה משותפת להשגת המטרות של התלמיד.

להלן פורמט כללי לשיעורים ראשונים עם תלמידים חדשים:

היכרות אישית (10 דקות) – משפחה, עבודה, תחביבים….חשוב לשמור על הדדיות. חלק מהתלמידים הם ביישנים בעוד שאחרים יכולים לדבר שעות על גבי שעות אם תאפשרו להם. תהיו רגישים והציבו גבולות כשצריך. {חלק זה יכול להיות קצת יותר ארוך אם הוא מתקיים בשפת היעד. אם לא, עדיף לקצר, על מנת להשאיר זמן לחלקים האחרים.}

למה אנחנו כאן? (5 דקות) – תבקשו מהתלמידה לפרט את המטרות שלה ביחס לשפת היעד. תוודאו שאתם מבינים היטב למה היא רוצה ללמוד את השפה ובמה היא מעוניינת להתרכז.

תיאום ציפיות (10 דקות) – חשוב לשמוע את הציפיות ואת החששות של התלמיד ולאחר מכן לשתף בציפיות שלכם כמורים. חשוב לתת מענה לחששות וציפיות. למשל, אם תלמיד חושש שלא יהיה לו מספיק זמן לעשות שיעורי בית, אפשר להסכים לתעדף ביחד משימות על מנת שהתלמיד ידע תמיד מה יותר חשוב ומה פחות.

להתחיל ללמוד (20 דקות) – זהו חלק מאד חשוב, כי הוא מכניס את התלמידה לתלם, מאפשר לה לחוש איך נראה שיעור רגיל וגם נותן מוטיבציה כי היא רואה שממש לומדים ולא רק מדברים על למידה.

לתת שיעורי בית (5 דקות) – חשוב לעשות את זה כבר בשיעור הראשון

לתת ולקבל משוב אודות השיעור הראשון (7 דקות) – אפשר לעודד תלמידים לקיים דיאלוג כן ואמתי ע”י בקשה לחשוב על משהו שהלך טוב לדעתם בשיעור ומשהו שכדאי לשפר בשיעורים הבאים. אפשר אפילו לתת להם את זה כמשימת כתיבה, לקראת השיעור הבא.

לא לשכוח לקבוע את השיעור הבא (3 דקות)

דצמבר 2015: דברים שכדאי לשים לב אליהם בשיעור ראשון עם תלמיד חדש

דברנו הרבה בעבר על החשיבות של תיאום ציפיות במהלך השיעור הראשון והמשך דיון בנושא לאורך כל הקורס (“תיאום ציפיות מתמשך”). עכשיו הייתי רוצה להתמקד בשיעור הראשון ולהציע מספר שאלות שכדאי לשאול את עצמנו במהלך ומיד לאחר השיעור הראשון. התשובות לשאלות אלו עשויות לעזור לכם לתכנן בצורה יעילה יותר את מהלך הקורס.

  1. מה אני יודע על התלמיד באופן כללי (גיל, אופי, מקצוע, תחביבים, משפחה…)?
  2. מהי רמת התלמיד באופן כללי  בשפת היעד?
  3. מהי רמת התלמיד בתחומים ספציפיים כגון שיחה, קריאה, כתיבה, דקדוק, הגייה וכו’?
  4. האם קיימת הסכמה ביני לבין התלמיד לגבי רמת התלמיד? אם לא, היכן נמצאים הפערים?
  5. מהי הסיבה העיקרית או מקור המוטיבציה של הסטודנט להתחיל ללמוד (קידום בעבודה, מבחן בלימודים, פנאי…)?
  6. מהן המטרות הספציפיות של התלמיד? האם המטרות הן ריאליות (כולל לוח זמנים)?
  7. האם הסברתי בצורה ברורה את הציפיות שלי מהתלמיד ואת הקשר בין ציפיות אלו להצלחתו בלימודים?
  8. לאיזה דברים חשוב לי לשים לב במיוחד במהלך הקורס (צורך בגבולות, יכולת להתרכז, נטייה לברוח לנושאים אחרים, הגייה נכונה….)?
  9. איך התלמיד מרגיש אחרי השיעור הראשון (עייף, מבולבל, אופטימי, בטוח בעצמו…)?
  10. איך אני מרגיש אחרי השיעור הראשון (עייף, מבולבל, אופטימי, בטוח בעצמי…)?

יש לכם הצעות נוספות? שלחו אותן ל: info@lingolearn.com

 נובמבר 2015: 10 הצעות לשיעורי בית

  • להכין דיאלוג באורך של עמוד אחד בינך לבין קולגה בעבודה או לקוח.
  • לכתוב אימייל לחבר שלא ראית תקופה ממושכת ולתאר את מה שעבר עלייך בתקופה האחרונה.
  • לקחת עשרה פעלים חדשים ולנסות להטות אותם בזמנים וצורות שונים.
  • לצפות בסרטון קצר ולכתוב סיכום/תמצית.
  • ללמוד את המילים של שיר.
  • לפתור תשבץ מילים.
  • להכין פרזנטציה שיווקית (של מוצר, שירות, של עצמך).
  • לקרוא כתבה ולכתוב מכתב תגובה לכותב עם שאלות והערות.
  • לתרגם קו”ח לשפת היעד.
  • להכין רשימה של עשרה משפטים בשפת האם שנראה לך שלא תצליח/י לתרגם לשפת היעד ואז לנסות לתרגם בעזרת מילון.

ספטמבר 2015: יומן התקדמות בלימודים

אנחנו מדברים הרבה על החשיבות הגדולה של שיקוף התקדמות לתלמידים בתהליך הלמידה. תלמיד שנמצא בתוך תהליך הלמידה לא תמיד מודע להתקדמות שהוא עושה, כי בכל רגע נתון הוא נמצא בנקודה ספציפית בתהליך שלא בהכרח מאפשרת הסתכלות על התהליך כולו.

דרך נחמדה לאפשר הסתכלות כזאת היא באמצעות ניהול “לוג שיעורים”, מעין יומן מסע. אפשר לעודד את התלמידים לנהל לוג כזה בעצמם או להקפיד למלא אותו ביחד כחלק מהשיעור.

להלן דוגמא של לוג כזה. כמובן שניתן להתייחס לפרמטרים נוספים או שונים. מה שחשוב זה לעדכן אותו כל שיעור ומדיי פעם להסתכל על כמה התקדמתם ולראות גם מה התלמיד זוכר ומה לא.

Date

Reading Comp.

Grammar

New Vocab.

Conversation

Writing

20/5/13

“My First Real Job”

We practiced the past tense in the positive form: I worked, It was difficult, They hired me…

Employer, employee, position, salary, satisfaction, schedule, motivation, job security

What’s more important, enjoying your work, or earning enough money?

H.W. – essay about choosing the right career

אוגוסט 2015: איך עוזרים  לתלמידים שיש להם רמת ציפיות מאד נמוכה מעצמם?

רמת הציפיות של התלמידים שלנו משפיעה על רמת ההצלחה האובייקטיבית והסובייקטיבית שלהם. סטודנטים בעלי רמת ציפיות יחסית ריאלית, שעובדים קשה ושמקבלים הנחייה מקצועית ברמה גבוהה בדרך כלל מתמידים ומתקדמים בשפת היעד לאורך זמן. ציפיות לא ריאליות בדרך כלל מובילות לאכזבה ואבדן מוטיבציה. זאת בדיוק הסיבה שכל כך חשוב לנהל תיאום ציפיות מתמשך עם התלמידים ולשקף הצלחות באופן קבוע.

אבל, מה אנו יכולים לעשות כשיש לנו תלמיד בעל רמת ציפיות מאד נמוכה מעצמו? מה אפשר לעשות כשהתלמיד לא רק פסימי לגבי קצב ההתקדמות הצפוי שלו, אלא לגבי הסיכויים שיתקדם בכלל?

לאחרונה, תלמיד חדש שלנו אמר: “כבר תקופה ארוכה מאד שאני רוצה ללמוד ערבית. זה חלום שלי שלדעתי לעולם לא אצליח להגשים. לפני כמה שנים התחלתי קורס ופרשתי אחרי השבוע השלישי. זה היה קשה מדיי ונוצרו פערים ביני לבין התלמידים האחרים שכנראה באו עם ידע מוקדם בשפה, או אולי הם פשוט תלמידים יותר טובים ממני”.

מבלי להיכנס ליותר מדיי פרטים, להלן ההצעות שנתנו למורה:

לתת לגיטימציה לחששות. להראות לתלמיד שהחששות שלו לגיטימיים וטבעיים. זה תמיד מאתגר ללמוד שפה חדשה, במיוחד ככל שאנחנו מבוגרים יותר. כמו בכל פרויקט חדש שאנו נכנסים אליו, אך טבעי להרגיש חוסר ביטחון לגבי היכולת שלנו ללכת עם זה עד הסוף. זה במיוחד נכון לגבי תלמידים שאין להם ניסיון קודם בלימוד שפה שנייה.

להציב מטרות ריאליסטיות. עכשיו שהתלמיד מבין שהחששות שלו הן לגמרי לגיטימיים, הוא עשוי להיות מוכן להתחיל את העבודה הקשה של לימוד השפה מתוך ציפייה אופטימית וריאלית. המסר צריך להיות משהו כמו: “אם תעבוד קשה, תתקדם בצורה הדרגתית ואתה כמובן לא תהיה התלמיד הראשון שהצליח למרות שחשב שזה בלתי אפשרי.”

ליצור סביבת למידה כיפית ולא מאיימת. כדאי להבהיר לתלמיד שלא מדובר בתחרות, אף אחד לא יושב עם שעון סטופר ואין מבחן בסוף הקורס. קצב הלמידה תלוי לגמרי בו ואת תהיי אתו לאורך כל הדרך ותלכי אתו יד ביד. בקיצור, הוא לא לבד!

שימוש בכלים מעולם האימון (coaching): עידוד, העצמה, בניית ביטחון, שיקוף של הצלחות אפילו אם הן מאד קטנות וכו’.

יולי 2015: תרגילים לזיהוי מול תרגילים לביטוי (INPUT+OUTPUT)

נזכרתי השבוע בחשיבות הגדולה של תכנון שיעור בהתאם לחלוקה הגיונות בין INPUT   ל- OUTPUT. למי שלא זוכר את ההבדל, להלן תזכורת קצרה:

אינפוט: מנקודת המבט של התלמיד, החלק הזה של השיעור הוא פסיבי למדיי. התלמיד מפנים חומר חדש, או חוזר על חומר שנלמד בעבר וזאת ע”י קריאת טקסטים, הקשבה למורה שמסביר נושא דקדוקי וכו’. עבור רוב התלמידים זהו החלק הקל יותר של השיעור, שכן הם לא נדרשים ליישם את הידע שלהם, אלא רק להבין את החומר החדש באופן תיאורטי.

אאוטפוט: החלק הזה של השיעור הוא אקטיבי יותר מטבעו. כאן, התלמיד נדרש ליישם ידע תיאורטי שנלמד באופן מעשי, למשל ע”י כתיבת משפטים עם אוצר מלים חדש או כללי דקדוק חדשים. החלק הזה הוא גם מאתגר יותר, בגלל שהתלמיד נדרש לשלב בצורה חכמה את החומר החדש עם חומר שכבר נלמד בעבר.

דרך טובה לסכם שיעור היא להסתכל על השיעור דרך הפריזמה של אינפוט ואאוטפוט…

“אז בשיעור שלנו היום חזרנו על משפטי התנאי, לאחר ששבוע שעבר ציינת שאתה מתקשה בזה. חזרנו על שלוש הצורות המרכזיות, קראנו הרבה דוגמאות והדגשנו משפטי תנאי שהופיעו בטקסט שקראנו. {=INPUT}

אחרי זה, עשינו כמה תרגילים בהם השלמת מילים חסרות, במשפטי תנאי. זה לא היה קל, אבל היה כיף לראות איך יישמת הלכה למעשה כללים שזה עתה למדנו. בסוף, תרגלנו את הנושא ע”י שיחה שבה הכנסנו באופן שרירותי מלא משפטי תנאי. בהתחלה נתקעת כל הזמן, אבל אחרי כעשר דקות זה זרם הרבה יותר טוב ונראה שתפסת את העניין”. {=OUTPUT}

יוני 2015: תלמידים שבטוחים שהם יודעים איך אתה צריך ללמד אותם, יותר טוב ממך

אחת המורות שלנו העלתה לאחרונה נושא שבוודאי יכול להיות רלוונטי להרבה מכם.

הנה מה שהיא כתבה:

“לאחרונה התחלתי ללמד את התלמידה החדשה שלי יעל. היא מאד נחמדה וקל לראות שיש לה מוטיבציה גבוהה ושהיא מוכנה לעבוד קשה על מנת לשפר את האנגלית שלה. היא גם מאד אסרטיבית, היא חושבת שהיא יודעת מה היא צריכה והיא לעתים מפגינה חוסר סבלנות כשהיא מרגישה שהיא לא מקבלת בדיוק את מה שהיא רוצה.

עם תלמידים אחרים שלי, אני בדרך כלל מדברת בתחילת הקורס על המטרות שלהם (שיפור שיחה, כתיבה וכו’) והם סומכים עליי להוביל אותם בבטחה בתהליך הלמידה. יעל לעומת זאת היא תלמידה מאד דעתנית, במיוחד בקשר לדרך הנכונה ללמד אותה (אולי בגלל שהיא בעצמה מורה למתמטיקה). האמת היא שזה בסדר גמור מבחינתי. להפך, אני מעודדת את התלמידים שלי לקחת חלק פעיל בתכנון מבנה השיעורים ובבחירת תוכן. הבעיה היא שאנחנו לא מסכימות לגבי המקומות שבהם היא מתקשה ולכן אין בינינו הסכמה לגבי הדרך להתקדם.

יעל בטוחה שהבעיה שלה עם אנגלית קשורה אך ורק לנושא הדקדוק ובמיוחד הזמנים. לכן, כל מה שבא לה לעשות זה ללמוד זמנים ולתרגל שימוש נכון בהם במשפטים. הערתי לה ברגישות רבה שאם היא באמת רוצה לשפר את האנגלית שלה, אנחנו צריכות להקדיש זמן גם לנושאים אחרים. היא אומרת שהיא מבינה, אבל בפועל כשאני רוצה לקרוא אתה מאמר למשל, היא מתנהגת כאילו שהיא עושה לי טובה.

אשמח לקבל הצעות.”

להלן תמצית התשובה שהמורה קבלה:

הדבר הראשון שצריך להסכים עליו בכל קורס הוא המטרה של הקורס. המטרה היא תמיד סובייקטיבית. אנחנו לפעמים מסתבכים כאשר אנחנו מבלבלים בין המטרה לבין האמצעים או המתודה. למשל, לימוד דקדוק, עשוי להיות מטרה בפני עצמה (למשל אם התלמיד מעוניין להכיר את הדקדוק על בוריו מסיבות אקדמיות או אחרות) ומאידך לימוד דקדוק יכול לשמש אמצעי למטרה (שיפור בדקדוק תורם לשיפור ברמת שיחה ולמיומנות הכתיבה).

במקרים רבים, תלמידים צריכים עזרה בחידוד המטרות שלהם. למשל, תלמיד שמדבר על מטרה של שיפור שיחה באופן כללי אולי מעוניין ספציפית פשוט לעבור ראיון באנגלית. ככל שהמטרה תהיה מוגדרת בצורה ברורה יותר, כך יהיה קל יותר להשיג את המטרה ולמדוד (וגם לשקף) הצלחה.

ובכן, מסתבר שליעל יש שתי מטרות מרכזיות. 1- להכיר את כללי הדקדוק על בורים. לא מדובר רק באמצעי לשיפור מיומנויות אחרות. היא באמת רוצה להבין את חוקי הדקדוק כנושא בפני עצמו. ייתכן שרצון זה קשור להיותה מורה למתמטיקה שמעריכה את האופי הדידקטי של “משוואות דקדוקיות”. לכן, רצונה של יעל לעשות תרגילים בדקדוק עולה בקנה אחד עם המטרה שלה. 2- המטרה השנייה של יעל היא לשפר את רמת השיחה שלה באנגלית. היא בהחלט טועה אם היא חושבת שלימוד דקדוק לבד יביא לשיפור משמעותי ברמת השיחה שלה. המורה צודקת לחלוטין בהתעקשותה לשלב אלמנטים נוספים בשיעורים. יחד עם זאת, המורה שכחה להצביע על הקשר הישיר בין כל אלמנט לבין השגת המטרה של שיפור שיחה.

כלומר כל פעם שהמורה אמרה שיעל צריכה לשפר למשל את רמת הקריאה שלה, התלמידה לא הביעה עניין כי היא לא קישרה בין קריאה ושיחה (אין לה רצון לשפר את הקריאה שלה). אם המורה הייתה מצביעה על הדרכים השונות שבהן שיפור ברמת קריאה יכולה לתרום לרמת שיחה גבוהה יותר (רכישת אוצר מילים חדש, לראות איך כותבים מקצועיים מתבטאים, תרגול הגייה נכונה וכו’), ייתכן מאד שיעל הייתה מראה יותר נכונות להשקיע בזה.

מאי 2015: מה עושים עם תלמידים שכבר יש להם רמה גבוהה בשפת היעד? (fine tuning)

הטיפ של חודש אפריל היה מאד ארוך ואפילו הספקנו לקבל טיפ חזרה לקצר הפעם. אז בהחלט ננסה J

בניוזלטר האחרון המלצנו על שיטה לתרגול שיחה עם תלמידים שממש מתקשים בתחום הזה. ההמלצה הייתה להקפיד על שיחות שהולכות ומתארכות משיעור לשיעור (כמו שמרים משקולות לא ישר מרים 100 קילו, אלא מתחיל ממשקולות קלים ולאט לאט מגביר את המאמץ). השיטה הזאת מותאמת לתלמידים שטרם מרגישים מספיק ביטחון ו/או חסרים את המיומנויות הדרושות לקיום שיחה ארוכה בשפת היעד. אבל מה לגבי אותם תלמידים שכבר מדברים בשטף, שלא לא לומר בשצף קצף? כיצד אנחנו יכולים לעזור להם לשפר מיומנויות ברמת רזולוציה גבוהה?

הנה כמה רעיונות:

קראו ביחד מאמר (רצוי מאמר קצר או כמה מקטעים בודדים ומעניינים מתוך מאמר) שהוא מאתגר מבחינת רמת אוצר המילים מבלי להיות קשה מדיי לנוכח רמת התלמיד; ואז שוחחו על תוכן המאמר. במהלך השיחה, עודדו את התלמידים לעשות שימוש באוצר מילים חדש מתוך הטקסט.

בקשו מהתלמידים לקרוא מאמר לפני השיעור ושוחחו עליו בזמן השיעור.

במקום לעצור את שטף השיחה כל דקה על מנת להעיר על שגיאות, תסכימו מראש על שיטה שבה מחלקים את השיעורים למקבצים של 15 או 20 דקות כשבכל מקבץ, מדברים 10 דקות ללא הפרעה ואז מקדישים 5 עד 10 דקות למשוב, תיקון שגיאות, הצעת ניסוחים אחרים וכו’.

לתקן את כל השגיאות או רק את חלקן? שאלה מצוינת. ברור שעם תלמיד שעושה הרבה שגיאות, כדאי להתמקד אך ורק בשגיאות “צורמות” ובמיוחד כאשר מדובר בשגיאות שמתייחסות לחומר שכבר נלמד (“אתה זוכר שכבר דברנו על העבר הפשוט באחד השיעורים הקודמים שלנו? את המשפט הזה היית צריך להטות בהתאם לכללים שלמדנו…”). עם תלמידים מתקדמים יותר, שעושים אך מעט טעויות, אפשר ממש לנפות את כל השגיאות הקטנות, אפילו כאלה שלא ממש צורמות ובעיקר להציע ניסוחים ברמה גבוהה יותר. זכרו, התפקיד שלכם כמורים, הוא גם לעזור לתלמידים להתמקד בנושאם בהם דרוש שיפור וגם להיות מודעים לשיפור שאכן מתרחש. 

אפריל 2015: איך מתרגלים שיחה?

הרבה מורים שואלים כיצד ניתן לעודד תלמידים להתחיל לדבר בשפת היעד. גם תלמידים שמתקדמים יפה בחומר ברמה התיאורטית מתקשים ביישום וברוב המקרים המשמעות היא קושי אמתי להתחיל לפתוח את הפה ולדבר.

אין כידוע פתרונות קסם, אבל השלב הראשון חייב לכלול בניית מסגרת והקפדה עליה. למשל, אפשר להחליט ביחד עם התלמיד שכל שיעור משוחחים בשפת היעד, שיחה חופשית רצופה, דקה יותר ממה שהיה בשיעור הקודם. ואז בשיעור בחלק שבו מתרגלים שיחה, ממש מודדים זמן ומקפידים לשוחח במשך מספר דקות, בהתאם ליעדים שהוצבו. עושים הכל כדי שזה יעבוד, גם אם זה אומר להפסיק, להציע אוצר מילים או מבנה משפט לשימוש ולהתחיל מחדש.

זה כלי טוב, כי הוא מעודד ביצוע כמעט בכל מחיר, אבל באופן הדרגתי ומדוד. הוא גם מאפשר לשקף לתלמיד את קצב ההתקדמות שלו (“לפני חודשיים יכולנו להחזיק שיחה רק 4 דקות ועכשיו אתה מדבר ברצף 20 דקות כמעט-כל הכבוד!”). החיסרון של הכלי הזה טמון בכך שיש תלמידים שיילחצו מזה, אבל רוב התלמידים יתאמצו לעמוד באתגר וגם יצליחו. תנסו!



    *שדות חובה
    צרו קשר עם Lingolearn