השפעת היידיש על הגרמנית

כידוע היידיש את שפתם של יהודי אשכנז במשך מאות שנים ובקהילות הסגורות יותר במזרח אירופה, בעיקר אצל החרדים, הייתה לשפה המדוברת היחידה. עם התעוררותה של תנועת ההשכלה באירופה באמצע המאה ה-18, החלו יהודים, בעיקר אלו שבמערב אירופה, להיטמע בקרב המקומיים הנוצרים. ניסיון זה להיטמעות (על אף שהיה קיים קשר כבר קודם היות ונוצרים רבים היו סוחרים עם יהודים) הוליד גם עירוב שפתי והשפעות הדדיות. ואכן, מילים וביטויים מסוימים מיידיש חדרו לשפות אחרות גם אם לעיתים היה זה בשינוי קל של היגוייש לציין כי לרב יהיה מדובר בשימוש בסלנג ולא בשפה הגרמנית התקנית. לפניכם מספר מילים וביטויים רווחים הלקוחים מיידיש שהגיעו לגרמנית (יש לציין כי קיימים עוד לא מעט ביטויי נוספים אולם מדובר בביטויים שחדרו לניבים מקומיים בגרמניה ואינם מוכרים על-ידי הרב)

דוגמאות להבדלים בין שפת היידיש לגרמנית

הערות	יידיש/עברית	גרמנית
המילה מופיעה בגרמנית בעיקר בהקשר של חוסרו של המזל. הפועלvermasseln (הקידומת “ver” מעידה לעיתים על עיוות של משהו) מדבר על התערבות לא נכונה במשהו/גרימת נזק. למשל במשפט: Ich habe mir die Chancen vermasselt הרסתי לעצמי את הסיכויים	מזל	Massel
המילה מקורה מהמילה שיכור ואילו הקידומת “be” בגרמנית, כאשר מדובר בשם תואר, הופכת את שם העצם לשם תואר ובמקרה שלנו “משוכר”.	שיכור	beschickert
מוזיקאים יהודים שהיו תרים את הארץ מנגנים ומקבצים נדבות למחייתם, עשו זאת בעזרת שימוש בכלי נגינה שהיה קרוי Schnarre (סוג של רעשן). שם כלי הנגינה הושת מאוחר יותר על יהודים המבקשים נדבות, היינו “שנוררים”	שנארער/שנורר	Schnorrer
מגיע מהמילה “תכלית” – לדבר לעניין/ישירות עם מטרה מסוימת וברורה	תכלית	Tacheless redden(לדבר “ת’כלס”)
(לאו דווקא במרמה אלא במובן של לדרוש תשלום כספי גבוה עבור מוצר/שירות). המשמעות הראשונית של הפועל הייתה לגבור על מישהו (גם כאשר מדובר במשחק מזל – הימורים). המילה נגזרת מהמילה “צחוק” ביידיש (היום גם עברית) המגיעה מעברית יותר עתיקה ומקורה בביטוי “לחם שיחוק (נשמע לפעמים גם כמו “צחוק”)	מגיע מהמילה “משחק”	abzocken

דוגמאות לקשר בין הגרמנית ליידיש בתחום הקולינריה

הקשר שבין יהדות אירופה הותיקה ושפתה לבין תרבות גרמניה ושפתה, לא התבטא רק בקשר הלשוני שנוצר ביניהן ברבות השנים בשל התערות האוכלוסיות זו בזו אלא גם במאכלים יהודיים, בעיקר מאפים שהגיעו מהמטבח היהודי למטבח הגרמני/אוסטרי. למשל:

שטרודל – מקור השם הוא מהפועל strudeln שמשמעותו “להתערבל”, כלומר ליצור מערבולת וזאת מכיוון שצורתה המקורית של העוגה המכונה שטרודל הייתה צורה של חילזון שהזכיר מעין מערבולת. מעניין לציין בהקשר הזה שהביטוי הישראלי לסימן @ מגיע מאותה מילה מקורית שמשמעותה “מערבולת” זאת על אף שעל-פי הלשון העברית התקנית יש לכנות סמל זה “כרוכית”.

בלינצס – מקור המילה הוא מרוסית עתיקה מהמילה “בלין” שמשמעותה חביתית (סוג של פנקייק). יהודי מזרח אירופה אימצו לעצמם את המאכל והביאו אותו עימם לאימפריה האוסטרו-הונגרית. יש לציין כי הבלין הרוסי המסורתי לא היה בהכרח מתוק וממולא גבינה אלא בדרך-כלל מלוח

בייגל – אחד המאכלים היהודיים הנודעים בעולם הגיעה על-פי סברה אחת מקהילת יהודים בקרקוב שבפולין ואילו על-פי סברה אחרת הומצאה בוינה לכבוד המלך האוסטרי, יוהאן ה-III בשנת 1693. מקור השם הוא כנראה במילה הגרמנית bougel שהייתה נהוגה בימי הביניים ומשעותה “טבעת”. ייתכן גם כי מוצא המילה מהמילה היידישאית”בייגן” שמשמעותה “כיפוף” על שם כיפוף הבצק.