רבות דובר על הזיקה בין העברית לערבית, אך מעבר לקשר הלשוני ההדוק בין שתי השפות השמיות, קיים גם קשר תרבותי מובהק ביניהן. התרבות הערבית משפיעה על זו הישראלית בתחומים שונים, החל מאוכל ובישול, דרך קללות עסיסיות וביטויי סלנג ייחודיים, ועד לשילובים מעניינים שנוצרו במעבר מהערבית לעברית – כך השפיעה השפה על הת’קאפה (=תרבות).
סוגיית הקפה – לקפה (קָהְוֵה, قَهْوَة) מקום של כבוד בתרבות הערבית. במנהג הכנסת האורחים מקובל לתת לאורח שלוש כוסות קפה ע”פ הסדר הבא:
כוס ראשונה – נקראת קָהְוֵה צֵ’יף. צ’יף – ضَيْف = אורח. את הכוס הזו יקבל האורח עם הגעתו לבית, ומטרתה לברך אותו באהלן וסהלן.
כוס שנייה – נקראת קָהְוֵה כֵּיף. כיף – كَيْف = הנאה. את הכוס יקבל האורח כעבור זמן מה מרגע הגעתו. זה יהיה קפה מתוק במיוחד.
כוס שלישית – נקראת קָהְוֵה סֵיף. סיף – سَيْف = חרב. את הכוס הזו יקבל האורח בסוף, ומטרתה לרמוז לו שייגש לעניין ויגיד בשביל מה הוא הגיע – “דבר עסקים”. לרוב יהיה זה קפה סאדה (סאדה = חלק, פשוט), כלומר קפה מר ללא סוכר שנועד לזרז את עזיבתו של האורח. נהוג לשתות קפה מסוג זה גם בחתונות, בטקסי אבל וכד’.
קפה אירוסין – במקרה בו גבר מגיע לבית אביה של אהובתו כדי לבקש את ידה, תהיה הכוס השלישית חלק מהטקס. אבי הכלה ימזוג את הכוס והחתן המיועד לא ישתה ממנה, ובכך יגיד “אשתה את הקפה בתנאי שתיתן לי את בתך”.
לצד המאכלים הידועים כמעט בכל בית שמקורם במטבח הערבי כמו הלאבנה, הבורגול, החומוס, הפול, הפיתה, הזעתר והשקשוקה, קבלו את האייקונים הקולינריים שהגיחו אלינו מהכפרים הערביים ובוודאי מוכרים לחלקכם מהמטבח המרוקאי / התימני / העיראקי של סבתא:
לָחְמֵה בָּעַגִ’ינ – لَحْمَة بعَجِين – מאפה עם בשר טחון. מילולית: בשר על בצק.
מָבְּרוּמֵה – مَبْرُومَة – עוגיה עם בוטנים, פיסטוקים ומי ורדים. מילולית: מסובבת, מגולגלת, מפותלת. נקראת כך על שם צורתה.
מָטְבּוּחַ’ה – مَطْبُوخَة – סלט עגבניות ופלפלים קלויים. מילולית: מבושלת.
כּוּסַא מָחְשִי – كُوسَى مَحْشِي – מילולית: קישוא ממולא.
קָדַ’אִיף – قَذَائِف – איטריות דקיקות שמככבות בקינוחים ערביים שונים. מילולית: פגזים.
סְחוּג – سحُوق – ממרח פלפלים חריף שמקורו בתימן. מילולית: שחוק, כתוש.
מָזֵתִים – مَازَّة – מנות פתיחה קטנות. ביחיד: מאזה.
צִינִיֵה – صِينِيَة – קבב ברוטב טחינה. מילולית: מגש. נקרא כך על שם צורת ההגשה של המנה.
מָקְלוּבָּה – مَقْلُوبَة – (מאלובה, במדוברת). מילולית: הפוכה. נקראת כך על שם צורת ההגשה שבה סדר המרכיבים הפוך מהרגיל – הירקות והבשר נמצאים בתחתית הסיר ומעליהם שכבת האורז. בנוסף, לפני ההגשה הופכים את תכולת הסיר על מגש כך שמתקבל מעין הר אורז ומעליו הבשר והירקות.
סיפורי אלף לילה ולילה – זהו ביטוי שמקורו בתרבות הערבית ומשמעותו סיפורים שקריים, שטויות, תירוצים.
עַלַא בָּאב אַלַלה – יהיה מה שיהיה. מילולית: عَلَى بَاب الله – לפי הדלת של אלוהים.
עַלַא עֵיְנִי וָעַלַא רָאסִי – באחריותי, אין בעיה, אני דואג לזה. מילולית: عَلَى عينِي وَعَلَى رَاسِي – על עיניי ועל ראשי.
בִּטִיז אָלְנַבִּי – במקום הכי נידח ומרוחק שיש. מילולית: طِيز النَبِيّ – בישבן של הנביא.
אל תעשה מזה מָסְחַ’רַה – אל תהפוך את זה למשהו תעשייתי, ממוסחר, המוני. נאמר על משהו שנהיה זול, כמו בשוק. מילולית: مَسْخَرَة – לעג, צחוק.
אפילו הפתגם “לכל סיר יש מכסה” מקורו בערבית – טָנְגַ’רַה וָלַאקָאת עַ’טַאהָא – طَنْجَرَة وَلَاقَات غَطَاهَا.
בְּחוֹרָאנִיוּת – בצורה גרועה, מוזנחת, מרושלת. מקור המילה בפועלים שהגיעו מחורן שבירדן. במעבר מערבית לעברית הוספנו את הסיומת “יות” והפכנו את המילה לתיאור אופן (כמו “עכשוויות”, “החלטיות”, “רגעיות”, “נוחיות”).
ינעל דינכ – זהו עיוות של הקללה המקורית בערבית: יְלַעֵנ דִינָכּ – يلْعَن دِينَك – תקולל הדת שלך.
יְחְ’רַבּ בֵּיְתָכּ – يخْرَب بَيْتَك – שייחרב ביתך.
יָא עִפְרִית – يَا عِفْرِيت – יא שטן! שובב גדול!
עַכְּרוּת – عَكْرُوت – רשע.
נָגֵ’ס – نَجْس – נודניק, מציק. מילולית: טמא.
יָא אעַמָא – يَا أَعْمَى – טיפש! מילולית: עיוור. זו דוגמא נוספת למילה ששינתה את משמעותה במעבר משפה לשפה.
אָהְבַּל – أَهْبَل – טיפש.
וָחְש – وَحْش – פרא אדם.
והפעם נרחיב על המילה بَال (בָּאל). תוכלו לראות שהיא מהווה חלק מביטויים יומיומיים רבים בערבית מדוברת ובמשמעויות שונות.
بَال (בָּאל) = מחשבה, תשומת לב, זיכרון
رَاح مِن بَاله (רַאח מִנ בָּאלֹה) = طَار مِن بَاله (טַאר מִנ בָּאלֹה) = פרח מזיכרונו
دَار بَاله عَلَى (דַאר בָּאלֹה עַלַא) = נזהר, נשמר, שם לב ל-, השגיח על-
دِير بَالَك (דִיר בָּאלַכּ) = שים לב! היזהר לך!
طَوِل بَالَك (טַוֵל בָּאלַכּ) = התאזר בסבלנות, תהיה סבלני, תתאפק
أَخَذ بِبَاله (אַחַ’ד’ בִּבָּאלֹה) = לקח בחשבון את-
خُذ بَالَك عَنْ صَحْتَك (חֻ’ד’ בָּאלַכּ עַנ צָחְתַכּ) = שמור על בריאותך
حُط فِي بَالَك (חֻט פִי בָּאלַכּ) = חשוב על זה, אל תשכח את זה
شُو عَلَى بَالَك? (שוּ עַלַא בָּאלַכּ) = ממה אתה דואג? מה אכפת לך?
مَشْغُول الْبَال (מָשְע’וּל אֵלְבָּאל) = מוטרד, מודאג
رَاحَة الْبَال (רַאחַה אֵלְבָּאל) = שקט נפשי, שלווה, רוגע
إخَا عَلَى بَالِي (אִגָ’א עַלַא באלי) = התחשק לי, בא לי
لا عَلَى الْبَال (לא עַלַא אֵלְבָּאל) = לפתע פתאום, באופן לא צפוי, לא עלה על הדעת
עד כאן לפעם הזאת, אתם מוזמנים כמובן לקרוא את הניוזלטרים הקודמים שלנו.
مع السلامة!
לינגולרן הינו אתר ללימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעבור קורס ערבית למתחילים או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם – עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת
HE
English