שורשים בערבית

נכתב ע”י דור ויטלין – מורה לערבית בLingolearn.co.il

העברית וכמותה גם הערבית הן שפות שמיות שהתפתחו במקביל מצאצאיו של שם (בנו של נֹח), ולכן מכונות השפות השמיות. בניגוד לאנגלית, למשל, העברית והערבית בנויות משורשים ומשקלים. כדי “לחשוב ערבית” ברמה גבוהה עלינו להבין את השורש של כל מילה בשפה, ולקשרו למילים נוספות מאותו השורש. הצצה לעולם השורשים בערבית מספקת לנו זווית ראייה חדשה על האסוציאציות ועל ההקשרים התרבותיים שחולפים בראשו של דובר השפה כשהוא בוחר להשתמש במילה מסוימת. במאמר זה נתמקד במספר שורשים ייחודיים המעידים על הקשר ההדוק שבין העברית לערבית.

שימו לב לקבוצת המילים הבאה:

השורש המשותף לכל המילים והביטויים כאן הוא: מ.ס.כ
התרגומים לעברית הינם משורשים שונים לחלוטין (תפס, ידית, קמצן, עצירות).

מָסַכּ مَسَك = אחז, תפס (במובן הפיזי, ולא במובן המנטאלי, לדוגמא: תפס את המקל או תפס את הגנב, אבל לא תפס את הרעיון).
מָסְכֶּה مَسْكة = ידית
אִידֹה מָאסְכֶּה إيده مَاسْكة = קמצן (מי שידו קפוצה/תפוסה)
אִמְסַאכּ إِمْسَاك = עצירות
מִעֶדְתֹה מָאסְכֶּה مِعْدته مَاسْكة = הוא סובל מעצירות (מי שקיבתו תפוסה)

ופתגם עם השורש מ.ס.כ
מָאסְכֶּ בָּטִיחְ’תֵינ בִּאִיד וַחְדֶה مَاسك بَطِّيخْتين بِايد وَحْدة – תופס שני אבטיחים ביד אחת.
מקביל לפתגם בעברית: תפסת מרובה, לא תפסת.
פתגם נוסף: מָסַכּ לִסַאנֹה مَسَك لِسَانه – תפס את לשונו, כלומר שמר על פיו ושתק.

גם לקבוצת המילים הזו יש מכנה משותף מעניין:

חָס حَسّ = הרגיש, חש
שימו לב ש- “חס” דומה ל- “חש” בעברית. ה-ס’ וה-ש’ התחלפו במעבר מערבית לעברית, זו תופעה שחוזרת פעמים רבות בשפה.
אִחְסַאס إِحْسَاس / שֻעוּר شُعُور = הרגשה
אָלְחַוַאס الْحَوَاسّ = החושים
חָסַאס حَسَّاس = רגיש
חָסַאסִיֶה حَسَّاسِيّة = רגישות, אלרגיה

ואמנם, השורש ר.ג.ש בעברית מתורגם למספר שורשים שונים בערבית (ח.ס.ס, ש.ע.ר, א.ת’.ר, ע.ט.פ). הנה שתי דוגמאות נוספות:
אִתְאָתַ’ר إتْأثَر = התרגש
עָאטְפִי عَاطْفِي = רגשן

המונח “מנגל” מוכר לכולכם? ומה עם “לעשות נגלות עם הרכב”? קראו את הקבוצה הבאה וראו מהיכן הגיעו המילים האלו…

נָקַל نَقَل = העביר, הוביל
נָקַלֶה نَقْلة = העברה, מהלך
שימו לב ש-“נקלה” דומה ל-“נגלה” בסלנג בעברית. במעבר מערבית לעברית ה-ק’ הפכה ל-ג’, תופעה שמקורה בלהג הבדואי והפלסטיני).

מַנְקַל مَنْقَل = אח, תנור (כמו “מנגל”)

להלן דוגמא למילה נוספת מהשורש ע.ב.ר, שהינה בעלת משמעויות שונות בעברית ויכולה לקבל תרגומים שונים בערבית, ע”פ הקשר:

1. עבר, חלף = מָר مَرّ. השבוע שעבר = אלאסבוע אללי מר
2. עבר, נדד = אִנְתָקַל إنْتَقَل. עבר לגור בתל אביב = אנתקל לתל אביב.
3. עבר, נעלם, נפסק = רַאח رَاح. הכאב עבר לי = ראח וג’עי.
4. עבר על החוק = חַ’אלָף אָלְקַאנוּן خَالَف الْقَانُون.
5. עבר (לעומת הווה ועתיד) = מָאצִ’י الْمَاضِي (תזכורת- צ’ נהגית כמו ד’ עמוקה בעברית)

השורש ע.ב.ר בעברית תורגם לשורשים שונים בערבית (מ.ר.ר, נ.ק.ל, ר.ו.ח, ח’.ל.פ, מ.צ’.י).

קיימים עוד שורשים רבים בערבית המבטאים זיקה לעברית. נסו לחשוב בחיי היומיום על משמעות המילים בהן אתם משתמשים בעברית, אילו מילים נוספות קיימות באותו שורש? האם יש קונוטציה כלשהי לשורש מסוים? ומה כל זה מלמד על התרבות שלנו? השורשים הם יסודות השפה, ועם קצת סקרנות תגלו שגם הערבית מלאה בהפתעות…

לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.

עד כאן לפעם הזאת!
مع السلامة!