fbpx

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض

פרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למהפרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟


לימודי ערבית

נ. מַרחבּא יא אסמאעיל. כּיף חאלכּ?

שלום אישמעאל. מה שלומך?

א. הַלא הלא, אלחקיקה אנא מריצ’ ובּדיש אַשתע’ל אליום. 

שלום שלום. האמת שאני חולה ולא רוצה לעבוד היום. 

נ. סלאמתכּ! שו מא לכּ? שו בִּתחִס?

תהיה בריא. מה יש לך? מה אתה מרגיש?

א. ענדי חַם, קחַה, והיכּ יעני. ענג’ד כּאן בּדי בּס אַנאם וּאַרְתאח פי א(ל)תַחִ’ת.  

יש לי חום, שיעול וכדומה. באמת הייתי רוצה רק לישון ולנוח במיטה. 

נ. בּקולו “א(ל)תח’ת בּדו אלמריצ'”. 

אומרים שהמיטה רוצה את החולה. 

א. שו אלמענא?

מה זאת אומרת?

נ. יעני אד’א בּתצ’ל פי א(ל)תח’ת בּתצ’ל מריצ’. יעני לאזם תִטלע מן אלבּית ל(ל)שֻע’ל או  ל(ל)טבּיעה, הַוַא נַקי, עשאן תְצִח.  

כלומר אם תישאר במיטה תישאר גם חולה. כלומר אתה צריך לצאת מהבית לעבודה, או לטבע, אוויר נקי, כדי שתחלים. 

א. אוקי, עלא כּל חאל, אנא הון ובּדי אקוללכּ וללְמֻסתמעין רמצ’אן כּרים ועיד מבּארכּ! 

אוקי, בכל מקרה, אני כאן ואני רוצה להגיד לך ולמאזינים רמדאן כרים וחג מבורך. 

נ. אַוַל שי רמדאן כּרים לִאַי מסתמעין? פי מסתמעין מסלמין לפודקאסטנא? ואשי תאני, שהר רמצ’אן מש עיד, הו צום. פי עיד, פי צום ופי דִ’כּרא. רמצ’אן הו שהר אלצום יא זלמה. 

דבר ראשון, רמדאן כרים לאיזה מאזינים? יש מאזינים מוסלמים לפודקאסט שלנו? ודבר שני, חודש רמדאן הוא לא חג, הוא צום. יש חג, יש צום ויש זיכרון. רמצ’אן הוא חודש הצום גבר. 

א. אול שי, אה, פי מסתמעין מסלמין לפודקאסטנא, פי אסראאיל וכּמאן פי דֻוַל ערבּיה. מש כּתיר, בּס פי. 

דבר ראשון, כן, יש מאזינים מוסלמים לפודקאסט שלנו, בישראל וגם במדינות ערב. לא הרבה, אבל יש. 

נ. כּיף יעני? ליש ערבּי בּדו יסמע פודקאסטנא?

איך? למה שערבי ירצה לשמוע את הפודקאסט שלנו?

א. בּערפש, בּס ממכּן בּדהן יסמעו שוי ענא, יעני ען אלאסראאילין וען אלעלאקאת בּין יהוד וערבּ אסראיליין.

אני לא יודע, אבל ייתכן שהם רוצים לשמוע קצת עלניו, כלומר על הישראלים ועל היחסים בין יהודים וערבים ישראלים.

נ. חלו. 

יפה. 

א. אה, צחיח… ואשי תאני, קלתי אנו שהר רמדאן הו צום יעני שהר צום ומש עיד. שו אלפַרק?

כן, נכון… ודבר שני, את אמרת שחודש רמדאן הוא צום, כלומר חודש הצום ולא חג. מה ההבדל?

נ. שוף…. עיד הו יום לאִחתִפאלאת והיכּ, יום כּתיר סעיד. עיד אלאצ’חא ועיד אלפטר מתלן. 

תראה… חג זה חגיגות וכו’, יום מאד שמח. חג הקרבן וחג הפסקת הצום למשל. 

א. עיד אלפטר למא נְחַ’לִצ שהר צום אלרמצ’אן ועיד אלאצ’חא עשאן קִצת סידנא אבּראהים למא אִנְטַלַבּ מנו יְצַ’חי בּאבּנו אסמאעיל. 

עיד אלפטר כשאנחנו מסיימים את חודש הצום וחג הקורבן לציין את סיפור אברהם אבינו כאשר נדרש ממנו להקריב את בנו ישמעאל.

נ. צחיח, יעני רמדאן הו שהר, בּס מש מת’ל אי שהר. הו שהר עִבּאדה, צום וצלאה. פֻרצה אנו נשוף דאחל אלאנסאן ואלמג’תמע ונפהם קדיש אחנא זע’אר קדאם עט’מִת אללה.

נכון, כלומר הרמדאן הוא חודש, אבל לא כמו כל חודש אחר. הוא חודש לעבודת אלוהים, צום ותפילה. הזדמנות לראות את הפנימיות של אנשים ושל החברה ולהבין כמה אנחנו קטנים מול עוצמת האל. 

א. פאהם. יעני פי בּס עידין – עיד אלפטר ועיד אלאצ’חא. ופי שהר אלצום. וקלתי אנו פי כמאן ד’כּרא. שו הדא?

אני מבין. כלומר יש רק שני חגים, חג סיום הצום וחג הקורבן. ויש את חודש הצום. אמרת שיש גם זיכרון. מה זה?

נ. ח’לינא נקול אעיאד זע’ירה, יעני מועד מהם. 

בוא נגיד חגים קטנים, כלומר מועד חשוב. 

א. מתלן?

למשל?

נ. מתלן, קבּל שהר תקריבּן כּאן עִנא מֻנאסבּה, יעני עֻטלה.  

למשל, לפני חודש בערך היה אצלנו מועד, כלומר חופש. 

א. אי מנאסבּה?

איזה מועד?

נ. דִ’כּרא אלאִסראא ואלמַעראג’ – הי מנאסבּה ומש עיד. 

זיכרון אלאסראא ואלמעראג’ – זה מועד ולא חג. 

א. זכּרא אלאסראא ואלמעראג’!, שו האי אלזכּרא?

זכרון “אלאסראא ואלמעראג'”! מה זה יום הזיכרון הזה?

נ. האי ד’כּרא למא א(ל)רסול עליה א(ל)צלאת וא(ל)סלאם סאפר מן מַכַּה אלמֻכּרמה ללְאקצא וטלע עלא א(ל)סמאא.

זה יום לציון המועד בו הנביא מוחמד עליו השלום נסע ממכה הקדושה למסגד אלאקצא ועלה לשמיים.

א. האי מֻעַגַ’זה כּבּירה. 

זה נס גדול.

נ. צחיח, האי תעתבּר מֻעַגַ’זה, עשאן הו סאפר בּליל מן מכּה וח’לאל סאעאת כאן פי מסג’ד אלאקצא, וצעד ל(ל)סמאא.

צודק זה נחשב נס, כי הוא נסע בלילה ממכה ותוך כמה שעות היה במסגד אלאקצא ועלה לשמיים.

א. אהה, יעני טלע בּלליל מן מכֶּה וקבּל אלצבּח כּאן פי אלאקצא, שי ע’ריבּ. יעני מא כּאן סיאראת או טיאראת.

אה, זאת אומרת יצא ממכה ולפני הבוקר היה במסגד אלאקצא, משהו מוזר. זאת אומרת, לא היו מכוניות או מטוסים. 

נ. איוה, האי הי אלמעג’זה.

נכון, זה הנס.

א. אוקי, ממכּן תשרחילי כּיף יעני קַטַע האי אלמסאפה בּסאעאת?

אוקי, את יכולה להסביר לי איך עבר את המרחק הזה בשעות?

נ. סואאל חלו, אנא בּפכּר אנו אלבֻּראק והו דאבִּה אללי הי סריעה כּת’יר ובּהאי א(ל)טריקה אנתקל א(ל)נבּי עליה א(ל)סלאת וא(ל)סלאם בּהאי אלסרעה.

שאלה יפה, אני חושבת ש”אלבראק” שהוא חיה מאד מהירה, ובדרך הזאת הנביא עליו התפילות והשלום עבר את הדרך במהירות הזאת.

א. יאה, כֻּנא פי אלאסראא ואלמעראג’, ואִסא אלבֻּראק ודאבּה. ממכּן תִשְרַחילי שו הו אסל אסם אלמנאסבּה? יעני כּלמאת אלאסם שוי צעבּה וע’ריבּה. 

יאהה, היינו ב “אלאסראא ואלמעראג'” ועכשיו “אלבראק” ו”דאבה”. תוכלי להסביר על מקור השם של המועד? כלומר המילים של שם המועד קצת קשות ומוזרות. 

נ. אה שוי צעבּ בּס מש ע’ריבּ יא זלמה…אלאסראא ואלמעראג’, אלאסראא יעני אלמַשי בּאלליל, מן אלכּלמה סַרַא יעני משא לילאן, ואלמעראג’ מענאהא צעד, יענ צעד ללסמאא.

כן, קצת קשות, אבל לא מוזרות.  “אלאסראא ואלמעראג'”. אלאסראא פירושה הליכה בלילה, מהמילה “סרא” הלך בלילה. אלמעראג’, פירושה עלה, כלומר העליה לשמיים.

א. אהה חלו, יעני משי בּאלליל מן מכּה ללקודס, וטִלִע ללסמא.

אהה יפה, זאת אומרת שהוא הלך בלילה ממכה לירושלים ועלה לשמיים.

נ. איוה, אַמַא דאבה: כּלמה מענאהא כּל שי בּמשי עלא אלארצ’, מן אלכּלמה דַבְּ יעני משי עלא ארבּע עלא אלארצ’ זי אלאַטפאל. ואסם האי אלדאבּה כּאן בֻּראק מן אלכּלמה בַּרְק וכּלנא נערף סֻרעת אלבּרק.

נכון, לגבי “דאבה” מילה שפירושה כל מה שהולך על האדמה, מהמילה זחל, כלומר הלך על ארבע על האדמה, כמו תינוקות.  והשם של החיה הזאת היה “בראק” מהמילה ברק, וכלנו יודעים עד כמה הברק מהיר.

א. לחט’ה, לחט’ה, לחט’ה… פי אשי מש מפהום… יעני בּנערף אנו מסג’ד אלאקצא אנבּנא כּתיר סנין בּעד מות א(ל)נבּי. ואנתי בּתקולילי אנו הו ראח מן מכּה פי ליל אלאסראא ואלמעארג’ עלא מסג’ד אלאקצא.כּיף ממכּן?

רגע, רגע, רגע… יש משהו לא מובן… כלומר אנחנו יודעים שמסגד אלאקצא נבנה הרבה שנים אחרי מות הנביא. ואת אומרת לי שהוא הלך ממכה בליל אלאסראא ואלמעראג’ למסגד אלאצקא. איך זה ייתכן?

נ. אלחק מעכּ, יעני ענג’ד ממכּן אנו אלמסג’ד אנבּנא בּעד מות א(ל)נבּי, בּס מכּתובּ בּשכּל ואצ’ח פי אלקראן אנו ראח עלא מסג’ד אלאקצא. ממכּן אנו אלמסג’ד הו רמז ללקדס א(ל)שריף וכּמאן מענת אלכּלמה אלאקצא הי מכּאן בּעיד. בּס אכּתר מן היכּ, לאזם תפהם אנו בּהאי אלזכּרא בּנחכּי ען אלמעג’זה ועשאן סַיידנא מחמד נבּי ורסול אללה, כּאן ממכּן יעמל כּל אשי וממכּן ירוח עלא מכּאן אללי מא כּאן מוג’וד בּנפס אללחט’ה. 

אתה צודק, כלומר באמת ייתכן שהמסגד נבנה אחרי מות הנביא, אבל כתוב באופן ברור בקוראן שהוא הלך למסגד אלאקצא. ייתכן שהמסגד מסמל את ירושלים וגם משמעות המילה “אלאקצא” היא מקום רחוק. אבל יותר מזה, אתה צריך להבין שבזיכרון הזה אנחנו מדברים על הנס ומפני שאדוננו מחמד, נביא ושליח אלוהים, היה יכול לעשות כל דבר, גם היה יכול ללכת למקום שעוד לא היה קיים באותו רגע.



לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟

פרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למה

פרק 42: פַכַּרִת אִנו אלְבּוליס יחִבְּסוכּ. חשבתי שהמטרה תעצור אותך

פרק 41: אלְחַלקה אִלְלי מַא כֻּנא בִּדנא נְסַויהא. הפרק שלא רצינו לעשות


לימודי ערבית


    *שדות חובה
    צרו קשר עם Lingolearn