ניוזלטר ערבית 2 – ביטויים בערבית

שלום לכולם!

בחרנו לכתוב הפעם על מילות סלנג השגורות בפינו שמקורן בערבית. כיום מאות מילים שמקורן בערבית חדרו לשפה העברית, כשם שמילים משפות לועזיות אחרות הפכו למקובלות בשפתנו. התהליך של שאילת מילים מן השפה הערבית (וגם להפך) נוח משום היסודות האטימולוגיים (אטימיולוגיה –  חקר מקורן של מילים) הזהים והמקבילים בין שתי השפות השמיות האחיות: עברית וערבית. תחום זה של הקבלה בין השפה העברית לערבית הוא גדול ומרתק, ובוודאי שלא נוכל להקיף אותו על גבי במה זו. בחרנו, אם כן, להביא לכם כאן מספר דוגמאות והסברים.

עוד לא התנסיתם בשיעור ניסיון?
ביטויים בערבית

  • התחרפן – התנהג בצורה מוזרה, השתגע. בא מהמילה ח’רפאן (خَرفَان) שהוא רפה שכל (מזקנה), זקן, סנילי, פטפטן.

  • בסטה – המילה חדרה לסלנג העברי במשמעות של דוכן בשוק, כאשר המשמעות המקורית היא דוכן למכירה. השורש הוא בסט (بسط) כאשר אחת המשמעויות שלו היא ‘פרש את’, כלומר דוכן בו פרושים מיני פריטים המוצעים למכירה.

  • התח’פף – הסתלק חיש מהר מהמקום. כשרוצים לבקש ממישהו להסתלק מן המקום, מבקשים ממנו להתח’פף: “יאללה, תתח’פף מהר מכאן”. המילה ח’פיף (خفيف) פירושה בערבית “קל” וגם “זריז”.

  • בוכרה פילמישמיש – בתרגום חופשי בערבית מדוברת “מחר, בעונת המשמשים” – נאמר על דבר שאין מתכוונים לקיימו, דבר אין לו סיכוי להתקיים (בשל היות עונת המשמשים קצרה).

  • מערוף – טובה, כבוד. בערבית מערוף (معروف) הוא חסד, טובה, אדם ידוע מפורסם (השורש عرف משמעותו הפשוטה ידע, הכיר”. מערוף עושים (“אחי אני צריך עזרה עם שיעורי הבית, תעשה לי מערוף”).

  • נגלה – סבב, מחזור, “פעם”. כשרוצים להעביר כמה פריטים ממקום למקום ואי אפשר בפעם אחת (למשל כי אין מקום ברכב), עושים כמה “נגלות”. “נקלה” בערבית, מהשורש نقل היא העברה, הובלה (מהשורש نَقَلَ – העביר/ הוביל את-).

  • סחתיין – מילת פרגון, ברכה, מילה טובה. צחתיין (صَحتين) זוהי צורת זוגי של המילה صِحَّة – בריאות. בערבית מדוברת המילה משמשת כתשובה ל” صِحَّة”  – לבריאות, בתיאבון, לחיים (בערבית עונים לברכה כלשהי את אותה הברכה  2 , לדוגמא: מרחבה – ברוכים הבאים – מרחבתין).

  • תפרן – עני מרוד. המילה طَفْرَان בערבית מדוברת במשמעות זהה – חסר כל, שאין לו פרוטה לפורטה.

  • אהבל – טיפש, מטומטם, לא מבין דבר. בערבית  أَهْبَل במשמעות דומה – כסיל, טיפש, שוטה.

לסיכום, יש מאות רבות נוספות של מילים בעברית שמקורן בערבית, שהשימוש בהן רווח ומקובל על אף שכבר יש להן מקבילות בשפה העברית. למשל, האם ידעתם שחומוס בעברית הוא חִמְצָה ?

ע”פ ההגדרה המילונית בעברית: “עשב או צמח נמוך בעל פרחים לבנבנים ועלים המכוסים שערות בלוטיות המכילות חומצה. הזרעים (המכונים ‘חומוס’) משמשים למאכל, והם עשירים בחלבונים ובשומנים (ותודה למילון המקוון ‘רב מילים’).

עוד לא התנסיתם בשיעור ניסיון?

לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.

ביטויים בערבית
לחצו כאן כדי לראות את הניוזלטרים הקודמים שלנו

עד כאן, נתראה בפעם הבאה!

مع السلامة!


*שדות חובה

צרו קשר עם Lingolearn