למה חשוב ללמוד ערבית?

 

מאת אישמעאל בן-ישראל, צוות LingoLearn.co.il

 

גילוי נאות, אני לא הבן אדם המתאים לשאול אותו את השאלה הזאת. אני משוחד. למה? שתי סיבות. קודם כול אני אחד המנהלים של האתר הזה, אז ברור שלי חשוב שתלמדו ערבית. שנית, מגיל 15 בערך אני מה שקרוי “שוחר ערבית”. אגב, כאן עולה שאלה מעניינת. למה בן אדם שלומד אנגלית הוא “תלמיד” ובן אדם שלומד ערבית הוא “שוחר”? יכול להיות שאחת הסיבות היא שאם אתה (או את) רוצה ללמוד ערבית, אתה צריך לאהוב ערבית, להיות בעדה, או שלפחות יהיה לך מניע מאד חזק ללמוד את השפה. עכשיו, זה נכון שאפשר להגיד את זה על כל שפה שנרצה ללמוד, אבל כשמדובר בערבית, זה נכון שבעתיים, כי כישראלים, השפה הערבית היא אף פעם לא ניטרלית עבורנו. זאת לא שפה ששמעתי בסרט או טלנובלה ועכשיו בא לי ללמוד אותה, כי זה שימושי, או אופנתי. אדרבה, כל מילה בשפה הערבית טעונה במשמעויות רבות, וזה עוד לפני שלמדנו מילה אחת!

ללמוד ערבית

מהאמור לעיל משתמע שאם עוד לא החלטתם שאתם רוצים ללמוד ערבית, אני בטח לא אצליח לשכנע אתכם שזה כדאי. ואם כן החלטתם כבר שזה כדאי אז אתם בטח לא צריכים שאני אגיד לכם שהזמן הכי טוב להתחיל זה עכשיו. אז אני רוצה לספר לכם למה אני לומד ערבית ולמה הייתי רוצה לחיות בחברה שבה יהודים שאין להם שום ידע בערבית הם היוצא מן הכלל ולא הכלל.

את הרומן שלי עם השפה הערבית התחלתי בתיכון בצפת (למי שלא מכיר, זאת העיר שבמרחק זריקת אבן מבנת ג’בייל, בצד הישראלי של הגבול עם לבנון). שם לא הייתה בכלל שאלה לגבי נחיצות השפה הערבית. כולם ידעו שאין שום סיבה ללמוד ערבית! לכן רוב שיעורי הערבית שלי היו שיעורים פרטיים. אני זוכר את המורה שלי מלכיאל דוידי יושב אתי בכיתה קרה, בערבים גשומים, בבית ספר שמכבה את החימום בשעה 16:00, מלמד אותי לקרוא ערבית ולהתענג על כל מילה כאילו מדובר באיזה פרי אקזוטי ולא אוסף של מילים וכללי דקדוק נוקשים. בזכותו נפתחתי לשפה הערבית, על כל היופי והעושר שהיא טומנת בתוכה ונחשפתי על הדרך לעולם תרבותי שלם שהיה חסום בפניי עד אז.

בתיכון למדתי ערבית ספרותית קלאסית-קוראן, ספרות ערבית ועיתונות וחשבתי שזה יספיק לי. אלא שכשסיימתי את הלימודים ואת השירות הצבאי שלי (כן, עשיתי שימוש בערבית בצבא ואני לא מאד מרוצה מזה שהשימוש הפרקטי הראשון שלי בשפה הערבית היה בהקשר צבאי ולא אזרחי, אבל זה כבר סיפור אחר) גיליתי שאם אני רוצה לנצל את הערבית ככלי לתקשורת עם ערבים, אני צריך לרכוש את השפה הערבית המדוברת. במובן הזה אני לא רק עדיין “שוחר”, אני למעשה עדיין “תלמיד” שמנסה לשפר מיומנויות וידע בערבית מדוברת בכל הזדמנות שיש. כל דובר ערבית שאני נפגש אתו הוא מורה שלי, בכך שהוא מתקן אותי, מעשיר את אוצר המילים שלי ועוזר לי לבטא ביטויים שנראים לי בלתי ניתנים להגייה בעליל.

בחיים שלי, השפה הערבית שמשה וממשיכה לשמש בסיס וגשר לדיאלוג, שיתוף פעולה, הבנה וכבוד הדדי עם ערבים. {כשאני אומר “בחיים שלי”, אני מתכוון ביום-יום שלי, לא באופן תיאורטי, אלא במובן הכי פרקטי וממשי שיש.} לא בגלל שאי-אפשר היה לתקשר בלי ערבית (רוב החברים הערבים שלי מדברים עברית יותר טוב ממני), אלא בגלל שאני הייתי מרגיש נבוך לידם בלי רמת ידע בשפה שלהם שלפחות שואפת להתקרב לידע שלהם בשפה שלי. אנו חיים במדינה קטנה שבה המרחקים הגיאוגרפיים בין יישובים יהודיים ליישובים ערביים הם כמה קילומטרים בודדים והמרחק בין יהודים לערבים הוא שנות אור. גיליתי שידע בערבית עוזר לצמצם את הפער הזה ונותן לי להרגיש יותר מחובר ויותר שייך למקום שאני חי בו וקרוב יותר לשכנים שנמאס לי להתעלם מקיומם.

האלימות שבהתעלמות

אם הגעתם לפסקה הזאת אז אתם כנראה באמת מחפשים תירוצים לא ללמוד ערבית. יכולתם כבר ללמוד 20 מילים חדשות בזמן הזה. חבל!

רבתי פעם (יותר מפעם אחת) עם חברה לשעבר. אני כבר לא זוכר על מה היה הריב, אבל אני זוכר שאחרי שהוא נגמר היה שקט. יצאתי מגדרי לא להתייחס אליה, כאילו היא אוויר. חיינו בבית משותף, נסענו בבוקר לעבודה ביחד ועשינו קניות ביחד, אבל התעלמתי ממנה, כאילו היא לא שם. זה נמשך בערך יומיים. אני לא יודע למה התנהגתי ככה, ידעתי שזה לא יפה, לא הוגן, אבל הרגשתי שאני לא שולט בזה. מאידך, לא קללתי אותה, לא צעקתי עליה, לא עשיתי שום דבר אקטיבי. אפילו דברתי אתה, אבל כמו שמדברים עם אדם זר. אם אתם עדיין לא שונאים אותי על היותי גבר נבזי ושפל, אני אספר לכם, שבשלב מסוים, היא נשברה, בכתה ושאלה אותי: “למה אתה מתנהג אליי באלימות?”. עד אותו רגע לא חשבתי על עצמי כאדם אלים, או אפילו כאדם שמסוגל להיות אלים, אבל הבנתי באותו רגע וכאב לי מאד להודות בזה, שבהתעלמות יש אלימות ושזאת אלימות שפוצעת ומכאיבה לא פחות מאגרופים וסתירות.

כמה שנים אחרי זה פסעתי להנאתי בין מדפי הספרייה המרכזית של עיריית תל-אביב-יפו. התחשק לי לקרוא ספר בערבית. עברתי את מדפי הספרים בעברית, ספרות רוסית, גרמנית, יידיש, אנגלית ונדמה לי שראיתי גם כמה ספרים בסינית. בשני אולמות ספרים לא מצאתי אף לא ספר אחד בערבית! שאלתי את הספרנית היכן החביאו את הספרים בערבית והיא אמרה שאין בספריה ספרים בערבית. באותו רגע חשתי מבוכה גדולה ואפילו כעס, שבספרייה המרכזית של עיר מעורבת אין ולו ספר אחד בערבית. היהודי שבי נפגע עד מאד והערבי שבי נפגע גם כן, אם כי פחות, כי החלק הזה שבי כבר אמור להיות רגיל לזה ולא להיות מופתע כל כך מזה שמתעלמים ממנו.

החתירה שלי לרכוש עבור עצמי את השפה הערבית ולהנגיש אותה לאחרים היא הדרך שלי לתת משקל נגד (קונטרה) למה שאני היום יודע שהוא אחד הדברים האלימים ביותר שיש – התעלמות.
______________________________________________________________

לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.

ללמוד ערבית

לפרטים נוספים על הקמפוס בערבית לחצו כאן


*שדות חובה

צרו קשר עם Lingolearn